דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
משנת ארץ ישראל >>  ביקורות ומידע נוסף >>  ביקורת אלישיב קנוהל
 

מתוך "עמודים" אייר סיון תשס"ח

 

משנת ארץ ישראל – מסכת שביעית

הרב אלישיב קנוהל / כפר עציון

בשורה גדולה וחשובה נתבשרנו עם צאת הספר 'משנת ארץ ישראל' – מסכת שמיטה מתוך סדר זרעים המפורש על ידי שמואל וזאב ובהשתתפות חנה, כולם לבית ספראי.
כרך זה הינו ראשון למפעל רחב היקף של פירוש חדש למשנה. תחילתו של מפעל זה עוד בימיו של האב, פרופ' שמואל ספראי ז''ל, אז חברו יחדיו האב והבן – יבל''א, פרופ' זאב ספראי, לכתיבת פירוש חדש על ששה סדרי משנה. בינתיים הצטרפה גם האחות הבכורה למפעל, אלא שלצערנו גם חנה הלכה לעולמה לפני כמה חודשים, וזאב חברנו נשאר לבדו, לחיים טובים וארוכים, לסיים מפעל גדול ונחוץ זה.
מה יש בו בפירוש החדש?
כדברי הכותבים, הם ראו לנכון להוסיף על הפירושים הרבים שנכתבו על המשנה במהלך הדורות, פירוש חדש שייתן ללומד את הרקע ההיסטורי, החברתי והריאלי לדברי התנאים. דבר ברור הוא שדברי התנאים נאמרים לאורך תקופה של מאות שנים בארץ ישראל בה שולטת תרבות מסוימת, סגנון חיים ושפה המיוחדים לאותם הדורות. הדברים נאמרים ונלמדים לעם שחי בתוך אותה התרבות, והוא בוודאי מבין את ה'שפה' בה מדברים חכמים שבאותם הזמנים. אנחנו היום חיים בדור אחר כשכל תרבות החומר הסובבת אותנו שונה בתכלית, כך שאי אפשר אל נכון לרדת לעומקם של דברים מבלי להכיר את תרבות התקופה ואת המונחים השונים הנזכרים במשנה, ומה שמסתתר מאחוריהם.
כשם שכיום לא יעז פוסק אחראי לפסוק פסק בתחום הרפואה מבלי שילמד קודם מרופא מומחה את כל המשמעויות הרפואיות הקשורות לאותו עניין, ולא יפסוק בסוגיה הלכתית הקשורה לתעשיית המזון מבלי שילמד קודם ממהנדס מזון את כל המשמעויות של התהליכים הכימיים הקשורים לאותה הסוגיה, כך גם להבנת המשנה דרושה היכרות עם הריאליה של אותן התקופות בהן פעלו חכמי המשנה ושנו את פסקיהם. גם הראשונים והאחרונים – פרשני המשנה שבכל הדורות, ניסו להסביר בכל משנה ומשנה את המושגים כפי יכולתם, אך בדורנו – עם שיבתנו לארץ ישראל והתפתחות המחקר בתחום הגיאוגרפיה, ההיסטוריה, הארכיאולוגיה ובשאר התחומים, היכולת שלנו להבין טוב יותר חלק מהמשניות אינה מוטלת בספק. מובן שכל פירוש כזה מסתמך גם על הפירושים הקודמים, ולאורם הוא בודק את ממצאיו. פרשנות חדשה זו אינה מהווה רק תרומה משמעותית להבנת המשנה כחלק מלימוד התורה, אלא היא עשויה גם לשפוך אור על הלכה קשה, ולעיתים אף לחזק דרך פסיקה כזו או אחרת.
אמת, כבר נכתבו דברים בתחום זה. לצד מאות מאמרים ועבודות מחקר שונות שעוסקות בריאליה של תקופת המשנה, נכתב על חלק מהתוספתא פירושו של פרופ' שאול ליברמן, 'תוספתא כפשוטה', שעוסק גם הוא בדרך פרשנות דומה. למסכת המדוברת נוסף גם פירושו של פרופ' יהודה פליקס על התלמוד הירושלמי – שביעית. גם הוא מנסה להתמודד באותה דרך פרשנית עם סוגיות הירושלמי, וממילא עם פשטי המשניות של מסכת זו.
מעלתו של מפעל אדיר זה היא בכוונה להקיף, בע"ה, את כל ש''ס המשניות על פי הדרך שהותוותה על ידי גדולי וטובי החוקרים ובתוכם גם האב פרופ' שמואל ספראי ז''ל. לא מסכת אחת, ולא מחקר מפורט אודות ביטוי אחד או תופעה אחת, אלא מסכתות וסדרים, בזה אחר זה, שביאורן בצידן על פי דרך חשובה ונחוצה זו.
המסכת אשר הודפסה ראשונה עם פירוש זה היא מסכת שביעית. זו אחת המסכתות שהייתה לה עדנה לאחר אלפיים שנות גלות, עם חזרת עם ישראל לארצו והתפתחות החקלאות בארץ. פוסקים וחקלאים דתיים חזרו לעסוק בה לא רק בבחינת 'ללמוד על מנת ללמד', אלא גם 'ללמוד על מנת לעשות'. לימוד כזה פנים אחרות לו, ובעיקר בתחום שאין לנו בו מסורת פסיקה של התלמוד הבבלי ושל הגאונים והראשונים, ובהלכות רבות אנו נזקקים ללמוד ולהבין את כוונת המשנה והתוספתא כדי לפסוק הלכה למעשה. דוגמה מפורסמת לכך היא תקנת אוצר בית דין המובאת בתוספתא (ח, א) ולא נזכרה במקורות אחרים, אך המחברים מצרפים לתקנה זו את האמור במשנה בפרק ד, ב (שם עמ' 115 ואילך). הם מגיעים למסקנה מעניינת , לפיה חלו כנראה במשק החקלאי בישראל תמורות והוא עבר תהליכי התפתחות שבעטיין השתנתה גם ההתייחסות ההלכתית לדרכי חלוקת הפירות הקדושים בקדושת שביעית.
דוגמה נוספת – קריאת שמות הדוברים במשניות ובמקורות המקבילים וסיווגם לפי הסדר הכרונולוגי מביא את המחברים למסקנה שהיחס לעוברי שביעית השתנה במהלך הדורות לפי המצב והיחס של השלטון הרומי לחקלאי הארץ. לא הרי הימים טרום החורבן, שכנראה באותו הזמן פטר השלטון את החקלאים מתשלום הארנונה עבור שדותיהם בשנה השביעית בה לא זרעו ולא קצרו, לעומת התקופה שלאחר מרד בר כוכבא שבה ''רבו האנסין'' – גובי הארנונה, וממילא אנו שומעים על התייחסות סלחנית יותר לעוברים על השביעית. לתקופה זו מייחסים המחברים את רצונו של רבי יהודה הנשיא להתיר לגמרי את השמיטה ואת היתריו השונים בהלכות שביעית (שם עמ' 17 ועמ' 119).
הפירוש מלווה בתרשימים, איורים וצילומים כדי לסייע לנו להבין את הריאליה במשנה, והדבר בוודאי תורם תרומה חשובה לכך. בראש כל משנה מובא לצד הדפוס צילום מכתב היד קאופמן של אותה המשנה. הדבר מאפשר לנו להתרשם מהנוסח האמין ביותר של המשנה הנמצא בידינו. אם כי, גם המחברים מעירים על כך שלעיתים הנוסח שבדפוס כנראה טוב יותר, וזאת מתברר על פי הנגרס בתלמוד הירושלמי (שם עמ' 303 על פי אפשטיין במבוא לנוסה''מ).
חולשתו של פירוש כזה שהוא מנסה להקיף כל כך הרבה זוויות ראיה של החומר, שהוא ארוך במקצת, וקשה להניח שלומד המשניות המצוי ילמד איתו. מכל מקום, ברור שכל מי שיתקשה בפירוש אחת המשניות יוכל בוודאי להיעזר בפירוש הזה ולמצוא בו הערות והארות חדשות ומחכימות.
אסיים באיחולים לזאב ידידי (עוד מימי ילדותנו בירושלים) – חילך לאורייתא. ויהי רצון שכשם שזכית לפתוח את הפירוש כן תזכה לסיימו, ויתקיים בך הפסוק ''ומצא חן ושכל טוב בעיני אלו' ואדם''.

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר|
אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2017 (c)