דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
משנת ארץ ישראל >>  ביקורות ומידע נוסף >>  ביקורת דוד נחמן
 
מסכת פסחים

ד"ר דוד נחמן

 

---- במה ייחודו של פירוש זה, ואיזה חיסרון בספרות הפרשנית והמחקרית על המשנה הוא בא להשלים? לאורך הדורות נכתבו פירושים רבים למשנה ובדרך כלל עניינם הוא בירור הרקע ההלכתי לאור מסקנות התלמוד וההלכה המקובלת. בדורות האחרונים פותחה שיטת המחקר הפילולוגי-היסטורי והסיפה כלים רבים לבירורו וניתוחו של הטקסט של המשנה וממילא להבנתה. עם זאת, טרם יצא פירוש מקיף וכולל אשר יאגד את כל פרות העיון הפרשני והמחקרי ויביא להבנה של פשט המשנה. פירושו הנודע והאהוב של ר' פינחס קהתי נוקט בקו הפרשני המסורתי של הבנת המשנה לאור המסקנות ההלכתיות של התלמודים, ואילו פירושו החשוב של חנוך אלבק, הנחשב כפירוש 'מדעי' של המשנה, הוא תמציתי מאוד וחסר בו דיון בהיבטים רבים של הבנת פשט המשנה. ייחודו העיקרי של פירוש ספראי מתבטא בשני מישורים: האחד – הבנת הרקע הריאלי-הפיזי, דהיינו המציאות החומרית וחיי היומיום, והשני – הרקע החברתי, כלומר אופייה של החברה היהודית בימי המשנה והתלמוד, מקומם של החכמים בחברה זו והיחס בין ההלכה לבין המנהג הרווח.

הרקע הריאלי-הפיזי הוא העומד מאחורי השם שנבחר לפירוש: "משנת ארץ ישראל". המשנה נערכה בארץ ישראל על רקע נופיה, החקלאות שלה  ותרבותה החומרית. לא ניתן להבין את פשט המשנה מבלי להכיר את חבלי הארץ הגיאוגרפיים ואת תנאיהם הפיזיים, את החי והצומח, את החקלאות המסורתית ואת מתקניה, את מבנה הבית וכליו, את צורת היישובים ותפרוסתם ועוד ועוד. פירוש ספראי ספוג כולו בהיכרות מעמיקה ואינטימית עם השטח.  הממצאים הארכיאולוגיים מהארץ ומחוצה לה, חיי היומיום והחקלאות בכפר הערבי המסורתי, ידע גיאוגרפי, בוטני וזואלוגי – כל אלה חוברים יחד כדי להציג בפני הלומד רקע פנורמ של מציאות החיים העומדת ברקע המשנה. הדוגמאות לכך מצויות על כל צעד ושעל, ואביא דוגמה אקראית אחת ממסכת פסחים המונחת לפנינו.

משנה ז בפרק ב אוסרת מספר סוגים של חמץ לא מובהק: 'אין שורין את המורסן לתרנגולים, אבל חולטים. האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ, אבל שפה היא על בשרה יבש'. המורסן, בדומה לסובין, מופק מקליפת גרעין החיטה, אלא שהמורסן גס יותר והסובין דק יותר. פירוש ספראי נפתח כאן בדיון הלכתי-תלמודי רחב בסוגיה של חליטה מול השריה, שמטרתו הן להבין את הפרקטיקה המדויקת של חליטה והשריה,והן לברר את דעות התנאים המופיעות במשנה דומה במסכת חלה, בתוספתא ובתלמודים. בכך דומה פירוש זה לפירושים 'המסורתיים' אלא שהוא רחב ומפורט בהרבה; בהמשך עובר הפירוש לתרנגולים. כאן נפרסת בפנינו תמונה מפורטת ומרתקת של מקומם של התרנגולים במשק העזר הבית, המתבססת על שלל מקורות מספרות חז"ל: כיצד גודלו, במה הואכלו, מה ניתן היה להפיק מהם ומה הבעיות ההלכתיות שטיפול בהם הציב (שבת, נזיקין ועוד); ההלכה הבאה, האוסרת שימוש במרוסן על ידי נשים בבית המרחץ מחשש חמץ, מזמנת תחילה הסבר על המורסן כחומר הגייני (סבון, הסרת שערות) ואחר כך עובר הפירוש לסוגיית בית המרחץ ומקומו בערי הארץ (נוכריות ויהודיות) בתקופת המשנה והתלמוד תוך הבאת מקורות רבים הן מספרות חז"ל והן מהממצא הארכיאולוגי והן מספרות המחקר בנושא חשוב זה; ומאחר שהמשנה מזכירה אישה ההולכת לבית המרחץ, מברר הפירוש גם את שאלת מקומם של גברים ונשים בשימוש בבית המרחץ.

נושא אחרון זה, מקומו של בית המרחץ במרקם חיי התרבות של הארץ, מביאנו גם למוקד השני שבפירוש ספראי – הרקע החברתי. כאן בולט במיוחד הפרק הרביעי במסכת פסחים, פרק 'מקום שנהגו', המתאר את מערכת היחסים בין ההלכה הפסוקה לבין המנהג המקובל, ואת גישתם של חכמים כלפי נושא עדין זה.

במחקר של תקופת בית שני, המשנה והתלמוד, מתחולל מזה עשרות שנים ויכוח ער בשאלת מעמדם של הפרושים וממשיכיהם (חז"ל) בציבור היהודי בארץ ישראל. אל מול הגישה 'המסורתית' המתארת את היהדות של תקופה זהו כיהדות פרושית/רבנית השמעת לחכמים ונוהגת על פי ההלכה שהם קובעים, התפתחה גישה שהפכה למובילה לפחות בקרב חוקרים מחו"ל, המציגה את החכמים כקבוצה שולית, קטנה וחסרת השפעה. חוקרים האוחזים בגישה ה'מסורתית' מוצגים כמי שהלכו שולל אחרי ספרו חז"ל המציגה את הדברים מנקודת מבטם של החכמים, כלומר מנקודת מבט מוטה. גישת ספראי הינה כי ספרות חז"ל נאמנה לתאר את מציאות החיים שהייתה אז, מאחר שחז"ל עצמם מעידים כי בעניינים מסוימים העם לא נשמע להם  או לא נהג על פי ההלכה. כיוון שכך, אין הם חשודים לייפות את המציאות, וממילא במקומות שמהם משתמע שהעם נהג על פי ההלכה וראה את החכמים כמנהיגיו, כך אכן היה. המציאות היתה מורכבת, וספרות חז"ל עצמה מציגה מורכבות זו.

כך, למשל, משנה ח' בפרק 'מקום שנהגו' מתארת 'שישה דברים (ש)עשו אנשי יריחו, על שלושה מיחו בידם (חכמים) ועל שלושה לא מיחו בידם'. כלומר, יש נושאים שדעתם של חכמים אינה נוחה מהם, הם מוחים, אך כוחם מוגבל, ויש נושאים שהם מקבלים בדיעבד, או שאולי אף אינם רואים טעם למחות בעניינם, והמשנה אינה מסתירה מציאות זו. דוגמאות רבות נוספות למורכבות זו יש בפרק זה ובכל מרחבי ספרות חז"ל והעיון  בפירוש ספראי לפרק זה מעניין ומחכים.

מסכת פסחים כוללת בתוכה כמה פרקים המתארים את הווי המקדש בזמן שהיה קיים ובתוכם מסורות ומשניות קדומות. הפרק העשירי, פרק 'ערבי פסחים', מתאר את התפתחותו של ליל הסדר. העיון בפירוש ספראי לפרקים אלו הוא מרתק, אך מפאת קוצר המצע לא נוכל להביא עוד דוגמאות.

הכרך שלפנינו, מסכת פסחים, מתייחד במראהו החיצוני, שחלו בו כמה שיפורים ביחס לכרכים הראשונים שיצאו, אם באיכות הדף, ואם בציון מספרי הפרקים והמשניות בשולי הדפים, מה שמקל מאוד על הדפדוף וההתמצאות בספר, ויש לקוות כי כך ייראו גם הכרכים הבאים. על רקע הריבוי והגיוון של הנושאים שבספר בולט בחסרונו מפתח עניינים שהיה יכול לסייע מאוד לכל לומד ומעיין לחפש את מבוקשו, וחבל שכך. כן יש להעיר על עריכה הנראית מעט חפוזה, המביאה מדי פעם לשגיאות, ועל  צמצום-מה בהפניות ובהערות שולים שהיו יכולות לסייע ללומדים להרחיב או לבסס את המובא בפירוש. אולם בכל אלה אין בכדי לפגום בחווית הלימוד המיוחדת שמזמן פירוש זה ונקווה כי נזכה לראות במהרה גם את הכרכים הבאים.

 

*התפרסם ב'מקור ראשון' ער"ש חוהמ"פ יח בניסן תש"ע 2.4.2010


[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר|
אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2017 (c)