דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
משנת ארץ ישראל >>  ביקורות ומידע נוסף >>  ברוך קהת - סוכה
 

פירוש 'משנת ארץ ישראל' על מסכת סוכה

ברוך קהת

(הכותב הוא ר"מ בישיבה הגבוהה 'מחנים' שתפתח בע"ה באלול תשע"א)

המסכת שתילמד השנה בע"ה בישיבות בנ"ע היא מסכת סוכה. ברצוני להפנות את תשומת ליבם של הרמי"ם ליציאתו לאור זה עתה של פירוש חדש למשנת המסכת. הפירוש הוא חלק מפירוש על מסכתות המשנה שנכתב על ידי פרופ' שמואל ספראי ז"ל ובנו, יבדל לחיים, פרופ' זאב ספראי,  בהשתתפות הבת פרופ' חנה ספראי ז"ל. הפירוש נקרא – 'משנת ארץ ישראל', והכרך על מסכת סוכה מצטרף למספר כרכים של הסדרה שכבר יצאו לאור משנת תשס"ח ואילך. הפירוש נכתב בדרך המחקר התלמודי, כשהוא משלב בתוכו את הפרשנות המסורתית, מהפרשנות שבתלמודים דרך כתבי הגאונים ופירושי הראשונים ועד פירושו רבותינו האחרונים.

אף על פי שהפירוש נכתב, כאמור, כפירוש על המשנה, ואילו בישיבות תילמד המסכת בתלמוד הבבלי, לדעתי יכולים הרמי"ם למצוא בו כלי עזר חשוב להוראת המסכת. חלק גדול מסוגיות הגמ' עוסקות בפרשנות המשנה, והבנת המשנה הכרחית לצורך הבנת סוגיות הגמ', ובפירוש עצמו ישנה התייחסות נרחבת גם לסוגיות אלו הן מהבבלי והן מהירושלמי. פרט לכך רצוי לדעתי בתחילת השנה לדאוג שהתלמידים יעברו על המשניות של המסכת כולה, כדי לקבל מבט כללי עליה, דבר שיסייע להם במשך לימוד המסכת בגמ', ולצורך זה ניתן כמובן להסתייע בפירוש החדש. כאמור הפירוש נכתב בדרך המחקר התלמודי, ובהתאם לדרכי המחקר הזה מוצעות בו פעמים רבות פרשנויות למשנה בדרך שונה מהפרשנות שניתנה לה בגמ'. אך גם רמי"ם המסתייגים מדרך פרשנות זו, או שאינם רוצים לחשוף את תלמידיהם אליה, יוכלו בעצמם לעשות שימוש בפירוש, בעיקר במישור של הריאליה. ביחס למישור זה יש לציין שהפירוש מלווה באיורים רבים הלקוחים ממקורות קדומים המקבילים לתקופה המתוארת במקורותינו, וכידוע 'טוב מראה עיניים'.

אעמוד על מספר נקודות שבהם ניתן להיווכח בתועלת הרבה שיכולים הרמי"ם להפיק מהפירוש. לצורך לימוד המסכת במשנה רצוי לעמוד על מבנה המסכת, והמחברים נותנים תמונה בהירה למבנה ולסדר המשניות והפרקים במבוא למסכת ובראש הפרק הרביעי.

בתחומי הריאליה, פעמים רבות אנו נתקלים בהתייחסות של המשנה או הגמ' למקרים שנראים בעינינו מוזרים, ויש שזה גורם לחלק מתלמידינו תחושה של נתק מסוים מהמקורות. לעיתים אכן ישנה במקורות אלה התייחסות למקרים נדירים כדי להצביע על הדין העקרוני, אך ברוב המקרים לא זה המצב. פירוש ספראי בוחן כל נושא במשקפיים של הריאליה של זמן יצירתם של המקורות, והלומדים נוכחים לדעת, שלרוב, התיאורים שבמקורות עוסקים במקרים שאינם נדירים כלל. לדוגמה כשאנו נתקלים בהתייחסות המשנה למי שישן תחת המיטה בסוכה (פ"ב מ"א), הדבר נראה בעינינו מוזר לאור סוג המיטות שלהן אנו רגילים. המחברים מבארים (בעמ' 75) מדוע בהתאם לצורת המיטות בזמן חכמי המשנה ובהתאם לגודל הבתים בתקופתם, תופעה זו הייתה כנראה נפוצה למדי. ואם בריאליה של המיטות של זמנם עסקינן, המחברים נזקקים לתיאור של המיטות השונות ששימשו בזמן חז"ל גם במסגרת התייחסותם למשניות העוסקות בסיכוך בכרעי המיטה (פ"א מ"ח), או לסומך סוכתו בכרעי המיטה (פ"ב מ"ב).

גם התיאור של "החוטט בגדיש לעשות לו סוכה" (פ"א מ"ח) נראה בעינינו רחוק מהמציאות, אך המחברים מבארים מדוע בתקופה של חג הסוכות ניתן להבין את הרצון של החקלאי לעשות לו סוכה בשדה באופן זה (עמ' 58). אך יש שהמחברים נאלצים להודות' שאכן, מדובר בתיאור שאינו מציאותי (בעמ' 90), והוא נועד בעיקר כדי ללמד את הדין העקרוני, כמו המקרה של סוכה שאילנות מהוות דפנותיה אך הנוף שלהם אינו חופף על הסכך ופוגע בכך בכשרות הסוכה (פ"ב ג-ד).

הפרק השלישי של המסכת עוסק בהלכות ארבעת המינים. הכרת הצדדים הריאליים של הפסולים של מינים אלו, שבהם עוסקים המחברים בהרחבה, מסייעים להבנת חלקים נרחבים בפרק. להתייחסות מיוחדת לצד הריאלי זוכה הלולב בעקבות עדותו של ר' יהודה (בברייתא מהתוספתא פ"ב ה"ט המובאת בגמ' בדף לא) על כך שבני כרכי הים היו מורישים את לולביהם לבניהם. המחברים תולים מנהג זה בכך שלעומת שאר המינים, עצי התמר היו נדירים בארצות אירופה, שלדעתם אותם כינה ר' יהודה 'כרכי הים' (עמ' 129­-130).

במסכת סוכה ישנה התייחסות לעימותים בין הפרושים לבין הצדוקים והבייתוסים בנוגע למספר נושאים, כגון מצוות ערבה, מצוות ניסוך המים והנפת העומר, ולאור המקורות ההיסטוריים של התקופה דנים המחברים בהרחבה במצוות אלה ובהתייחסות הכתות הללו אליהן (194 ואילך). אף את שמחת בית השואבה קושרים המחברים להתמודדות עם כתות אלה.

מפורסמת המשנה ה'אגדית' שחותמת את שני הפרקים הראשונים במסכת העוסקים בהלכות סוכה – "משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו". ללומד בן זמננו לא תמיד ברורים פרטי המשל, מהו היחס בין הכוס לקיתון המים וכיצד קשור הקיתון למזיגת הכוס. המחברים מתארים את הריאליה של מזיגת היין בזמן חז"ל, שהיא מהילת היין במים מתוך קיתון של מים, ובכך מתבאר יפה המשל. המחברים מוסיפים לכך נופך נוסף על ידי הקישור של שילוב היין והמים למצוות ניסוך היין וניסוך המים של החג (עמ' 122).

בפירוש החדש ניתן למצוא גם סיוע להתמודדות עם שאלות פרשניות הנוגעות לסברה ההלכתית תוך התייחסות לריאליה של תקופת חז"ל. לדוגמה במשנה העוסקת בסעודות שנדרש לאכול בסוכה קובע ר' אליעזר ש"מי שלא אכל לילי יום טוב הראשון ישלים בלילי יום טוב האחרון" (פ"ב מ"ו). קביעה זו קשה מאוד להבנה. לא ברור כיצד ניתן להשלים סעודה שאדם נדרש לאכול בסוכה, באמצעות סעודה הנעשית לאחר צאת החג בליל יו"ט האחרון, ולכן לא אוכלים אותה בסוכה. המחברים מבארים שבזמן התנאים נהגו העשירים שזמנם בידם להתחיל את סעודת השבת והחג מבעוד יום, ובערב יו"ט האחרון, שבדרך כלל נמנעו מלעבוד בו שכן דינו כחול המועד נהגו כך רוב הציבור. כוונת ר' אליעזר הייתה אפוא לסעודה שתתחיל קודם צאת היום השביעי של סוכות ותימשך אל תוך ליל שמיני עצרת, ולכן סעודה זו אכן תאכל בסוכה. 

הפסול של לולב הגזול (פ"ג מ"א), מזמן הזדמנות למחנך לעסוק ביחס בין מצוות שבית אדם למקום לבין מצוות שבין אדם לחברו, ובהסתייגות החריפה של הקב"ה ממצווה שנעשית תוך פגיעה בצדק ובמוסר. הדיון הנרחב והמעמיק של המחברים בנושא זה בהקשר למשנת לולב הגזול (עמ' 124­-128), בודאי יתרום לדיון כזה עם התלמידים.

ברשימה זו העליתי על קצה המזלג דוגמאות שבהם ניתן להיווכח שגם לצורך הוראת המסכת בישיבות תיכוניות ניתן להפיק תועלת רבה מאוד מפירוש 'משנת ארץ ישראל'. יהי רצון שנזכה בקרוב ליציאתם לאור של כרכים נוספים מסדרה חשובה זו.

 


[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר|
אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2017 (c)