דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
משנת ארץ ישראל >>  ביקורות ומידע נוסף >>  פרופ' דניאל שפרבר
 

פרופ' דניאל שפרבר

קתדרה 140 עמ 176-179  

בשער הראשי של ספרים אלה כתוב 'עם מבוא ופירוש היסטורי חברתי'. בהקדמה למסכת שביעית מספר זאב ספראי כיצד מתוך עשרות שיחות אגב לימוד במסגרות שונות צמח הרעיון לפרש את המשנה 'פירוש מדעי-היסטורי-חברתי'. הוא מוסיף כי 'דורות רבים עסקו בלימוד תורה שבעל פה, ועליהם נוספו ארבעה או חמישה הדורות האחרונים שבהם התגבשה דרך הלימוד של "חכמת ישראל", דרך העיון והמחקר הפילולוגי וההיסטורי, שהציגה כלי עבודה חדשים ושונים, מקורות שנדחקו הצדה מ'ארון הספרים היהודי' (כלומר תוספתא, ירושלמי וספרות הגאונים), ובעיקר שאלות והבחנות חדשות שדרך הלימוד המסורתית לא עסקה בהן. 'הגיע העת', כותב ספראי, 'לנסות לחבר את כל דרכי הלימוד לשיטה אחת שתברור את המתבקש להבנת פשט המשנה'. הוא מוסיף וטוען בצדק:

'המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל וההתרחשויות בה [...] ונשנית בארץ ישראל (תשובות הראב"ד כלל כו, ה), אבל עם ישראל  נעקר משורשיו והתרחק מנופי ארצו. המשנה הפכה פינה בבנין ההלכתי המפואר, אך הרקע הריאלי שאותו היא משקפת הפך לשולי, בלתי מוכר ומנוכר. הרקע הריאלי של המשנה הוא הגיאוגרפיה של הארץ. כלי העבודה, המציאות הפוליטית, הרקע החברתי, השתלשלות ההלכה ותולדות העם'.

אתגר עצום קיבלה עליה משפחת ספראי להבין ולפרש את המשנה על פי מקורות ארץ-ישראליים בני זמנה, דהיינו מדרשי התנאים, התוספתא, הירושלמי, מקורות ארץ ישראליים שבתלמוד הבבלי ומדרשי אגדה. גישה זו לא בהכרח מובילה לפירוש המשנה כפי שהיא משתמעת מדברי אמוראי בבל שבתלמוד הבבלי. היה על משפחת ספראי לנתק את עצמה במידת מה מן הפרשנות המסורתית של כל הראשונים והאחרונים שעל פי רוב מבוססת על סוגיות הבבלי. לעומת זאת נדרש מהם להכיר את נופי יהודה (לתנאים של הדורות הראשונים) והגליל (לדורות המאוחרים יותר), ובייחוד לשם פירוש סדר זרעים, ויש הלכות, גזרות ותקנות שאי אפשר להבינן ללא ידיעת הרקע ההיסטורי-הפוליטי של הזמן, ולכן צריך להיעזר בספרות הלועזית, קרי היוונית והלטינית, שתיעדה את תולדות התקופה ההיא. ובאשר לתרבות החומרית, שבלעדיה אין להבין מאוד רבות של משניות, יש להשתמש בממצא הארכיאולוגי העשיר מארץ-ישראל וממזרח אגן הים התיכון וכן בספרות יוון ורואמא, שבה תיאורים רבים ומפורטים של חיי יום יום לכל גוניהם.

אכן הדגיש  זאב ספראי בדברים שהבאתי לעיל, שהמפרש את המשנה  צריך להיות גם פילולוג, לזהות אלפי מלים זרות, ולעתים אף משובשות, ולברר את משמעותן מתוך מקורות חיצוניים, ולבדוק אם משמעויות אלה תואמות את התוכן ההלכתי של משנתנו.

כמה מתאים הוא צוות החוקרים, משפחת ספראי, למשימה עצומה זו. פרופ' שמואל ספראי ז"ל, האב, כתב עשרות ספרי ומחקרים בתולדות ארץ-ישראל ותולדות ההלכה, פרופ' זאב ספראי ילח"ט, הבן, עסק רבות בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל, בכלכלתה, במבנה החברתי שלה ועוד, והבת, פרופ' חנה ספראי ז"ל, עסקה בין היתר במחשבת אותו הזמן...

חלק מן הפירושים הם מחקרים שלמים שיכלו לעמוד ברשות עצמם. למשל על משנת שבת י, א, יש דיון שלם בדרכן של נשים בכיסוי ראשן (עמ' 207-217) ועל משנה ב' שם – דיון בסנדלים של אותה תקופה (עמ' 218-221). הפירוט וההעמקה מרשימים ביותר. ועם זה, על כל הדרישה, החקירה והעמקה, הכל כתובת בסגנון בהיר ומובן השווה לכל נפש. לכל מסכת יש ביבליוגרפיה בסופה ומפתח מקורות ראשוניים ומשנים, המעידים על רוחב הידיעה והבקיאות בספרות המחקרית....


[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר|
אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2017 (c)