rtl;unicode-bidi:embed"> font-family:"David","sans-serif";">לאה נולדה וגדלה בברלין. אמצעית מבין חמשת ילדיהם של יונה ואסתר קלכהיים, שהיגרו מפולין לגרמניה לאחר נישואיהם. למדה בביה"ס "עדת ישראל", שהשתייך ל"אגודת ישראל", והייתה חברה בתנועת הנוער "עזרא". בסיום לימודיה החליטה לצאת להכשרה חלוצית, וכך הגיעה לחוות ההכשרה בגרינגסהוף. כשזכתה בסרטיפיקט, היא "קפצה על ההזדמנות", וכך, ביום 22.05.1933 , הגיעה באנייה לנמל יפו. בעקבות בת-דודתה רות קלכהיים (לימים רות בית-אריה), הצטרפה לקבוצת רודגס. rtl;unicode-bidi:embed"> font-family:"David","sans-serif";">ברודגס היו אז כ-30 חלוצים והמקום נראה לה "מבוסס" למדי. על כן החליטה ללכת למקום חלוצי יותר, לכפר יעב"ץ. שם הכירה את מי שיהיה בעלה, משה כהן ("מוב"), איש רודגס. בחנוכה 1934 הם באו בברית הנישואין. כשנה לאחר מכן נולדה בכורתם נחמה. בהמשך נולדו: רעיה, ראובן, מיכל ורותי. כמו כן אימצו את נחמיה מימון, שהגיע ליבנה במסגרת "ילדי טהרן". rtl;unicode-bidi:embed"> font-family:"David","sans-serif";">בשנת 1936 יצאה המשפחה בת שלושת הנפשות לשליחות מטעם הבח"ד, להכשרת גרינגסהוף, שם פעלו עד 1938. rtl;unicode-bidi:embed"> font-family:"David","sans-serif";">ברודגס עבדה בפרדס, שטיפת כלים, כביסה, ועוד. אחר נשלחה ללמוד בסמינר הקיבוצים בקורס לגננות. כיוון שחזרה הביתה מהלימודים רק בשבתות, ואילו מוב, בתוקף תפקידו כמרכז המשק היה רוב הזמן ביבנה, נשלחו נחמה ורעיה הקטנות ליבנה, והיו שם הילדות היחידות. rtl;unicode-bidi:embed"> font-family:"David","sans-serif";">שנים לא מעטות עסקה לאה בטיפול בילדים, והיא זכורה לטוב לרבים מ"ילדיה". בזיכרונותיה סיפרה שהיא התנגדה לחינוך הנוקשה כפי שהיה מקובל אז, ושהיא השתדלה להתאים את עצמה לצרכיהם של הילדים, תוך שהיא שמה דגש על הקשר של הילד עם הוריו. rtl;unicode-bidi:embed"> font-family:"David","sans-serif";">לאה מילאה בקיבוץ תפקידים נוספים: רכזת ועדת חינוך, רכזת ועדת בריאות, סדרנית עבודה. בהמשך עבדה במחסן-בגדים ובמעבדה של המדגריה. rtl;unicode-bidi:embed"> font-family:"David","sans-serif";">בגיל מבוגר החלה לצייר, בכישרון רב. סבר פניה היפות ועיניה הסקרניות והטובות הונצחו באחד מציורי הפורטרט שלה. החיוך ונועם ההליכות ליוו אותה גם לאחר שהתאלמנה מבעלה, בשנת 1976, ושיכלה את מיכל בשנת 1993. rtl;unicode-bidi:embed"> font-family:"David","sans-serif";">זכתה לראות נכדים, נינים וחימשים, שהרבו לבקרה בבית בו גרה עד יומה האחרון. קבוצת יבנה"> כהן לאה rtl;unicode-bidi:embed"> נולדה: כ"ב בטבת תרע"ד 20.1.1914 rtl;unicode-bidi:embed"> font-family:"David","sans-serif";">נפטרה: ד& קבוצת יבנה"> כהן לאה rtl;unicode-bidi:embed"> נולדה: כ"ב בטבת תרע"ד 20.1.1914 rtl;unicode-bidi:embed"> font-family:"David","sans-serif";">נפטרה: ד& קבוצת יבנה" />
דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
 
אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

<< חזרה לאתר הנצחה
דף הנצחה לכהן לאה ז"ל
(20/01/1914 - 10/07/2013)     ד אב תשע"ג


כהן לאה

נולדה:  כ"ב בטבת תרע"ד  20.1.1914

נפטרה: ד' באב תשע"ג        10.7.2013


לאה נולדה וגדלה  בברלין. אמצעית מבין חמשת ילדיהם של יונה ואסתר קלכהיים, שהיגרו מפולין  לגרמניה לאחר נישואיהם.  למדה בביה"ס "עדת ישראל",  שהשתייך ל"אגודת ישראל", והייתה חברה בתנועת הנוער "עזרא". בסיום לימודיה החליטה לצאת להכשרה חלוצית, וכך הגיעה  לחוות ההכשרה בגרינגסהוף. כשזכתה בסרטיפיקט, היא "קפצה על ההזדמנות", וכך, ביום  22.05.1933 , הגיעה באנייה לנמל יפו. בעקבות בת-דודתה רות קלכהיים (לימים רות בית-אריה), הצטרפה  לקבוצת  רודגס.

ברודגס היו אז כ-30 חלוצים והמקום נראה לה "מבוסס" למדי.  על כן החליטה  ללכת למקום חלוצי יותר, לכפר יעב"ץ. שם הכירה את מי שיהיה בעלה, משה כהן ("מוב"), איש רודגס. בחנוכה 1934 הם  באו בברית הנישואין. כשנה לאחר מכן נולדה בכורתם נחמה. בהמשך נולדו: רעיה, ראובן, מיכל ורותי. כמו כן אימצו את נחמיה מימון, שהגיע ליבנה במסגרת  "ילדי טהרן".

בשנת 1936 יצאה המשפחה בת שלושת הנפשות לשליחות מטעם הבח"ד, להכשרת גרינגסהוף, שם פעלו  עד 1938. 

ברודגס עבדה בפרדס, שטיפת כלים, כביסה, ועוד. אחר נשלחה ללמוד בסמינר הקיבוצים בקורס לגננות. כיוון שחזרה הביתה מהלימודים רק בשבתות, ואילו מוב, בתוקף תפקידו כמרכז המשק היה רוב הזמן ביבנה, נשלחו נחמה ורעיה הקטנות ליבנה, והיו שם הילדות היחידות.

שנים לא מעטות עסקה לאה בטיפול בילדים, והיא זכורה לטוב לרבים מ"ילדיה". בזיכרונותיה סיפרה שהיא התנגדה לחינוך הנוקשה כפי שהיה מקובל  אז, ושהיא השתדלה להתאים את עצמה לצרכיהם של
הילדים, תוך שהיא שמה דגש  על הקשר של הילד עם הוריו.

לאה מילאה בקיבוץ תפקידים נוספים: רכזת ועדת חינוך, רכזת ועדת בריאות, סדרנית עבודה. בהמשך עבדה במחסן-בגדים  ובמעבדה של המדגריה.

בגיל מבוגר החלה לצייר, בכישרון רב. סבר פניה היפות ועיניה הסקרניות והטובות הונצחו באחד מציורי הפורטרט שלה. החיוך ונועם ההליכות ליוו אותה גם לאחר שהתאלמנה מבעלה, בשנת 1976, ושיכלה את מיכל בשנת 1993.

זכתה לראות נכדים, נינים וחימשים, שהרבו לבקרה בבית בו גרה עד יומה האחרון.



הוסף



< חזרה לאתר הנצחה

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר|
אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2018 (c)