נולדה: ל' בחשוון תרפ"א 11.11.1920
נפטרה: א' באייר תשע"ה 20.04.2015
קלרה נולדה במילאנו, איטליה. בית הוריה, משפחת עוזיגלי, היה בית בורגני ספוג תרבות אירופאית. מגיל צעיר למדה קלרה בבית ספר למוסיקה. היא עלתה ארצה עם הוריה בשנת 1939, והמשיכה בלימודיה במחזור הראשון של האקדמיה למוסיקה בירושלים. היו אלו שנים מופלאות של אווירה מיוחדת. המורים - חלקם נמנו עם גדולי המוסיקאים בעולם, חשו את משק כנפי ההיסטוריה של בניית המסד המוסיקלי בארץ.
בתום לימודיה נוצר הקשר עם אישהּ לעתיד, יוסף הרטום, שעלה מאיטליה היישר לרודגס, אך עזב לצורך עזרה בפרנסת משפחתו. הם נישאו בתל אביב בשנת 1942, ולאחר שנולדו להם שני הבנים, עלי וגדי, החליטו להצטרף לקבוצת יבנה, כאן נולדה בתם דינה.
משנותיה הראשונות בקיבוץ נותרו לה זיכרונות עגומים, עת התקשתה למצוא את הענף המתאים לה. רק לאחר שהוכר הצורך במורה למוסיקה בקיבוץ, היא מצאה את מקומה, והפכה להיות "מוסד" בתחום המוסיקלי. היא לימדה ריתמיקה, נגינה בפסנתר ובחלילית. ערכה קונצרטים של תלמידים, יזמה נסיעות לקונצרטים וכנסים, והלחינה שירים להצגות בית ספר. הלחנים והעיבודים שלה, כמו גם נגינתה בפסנתר, ליוו כמעט כל אירוע בקיבוץ. ברבות הימים העמידה תלמידים ותלמידות רבים. זיכרונות תלמידיה שזורים הערכה לעדינות, למקצועיות, ולמסירות שלה אליהם. כן יזמה והובילה קבוצה של נגנים מהאזור, שהתכנסה מידי שבוע לנגינה משותפת בביתה.
האובדן של שני בניה, גדי - בתאונת דרכים בשנת 1969, ועלי - במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, היכה במשפחה. האבל שלה היה אבל מאופק. היא נשכה שפתיה, והמשיכה את החיים, בלי סיסמאות ובלי הנחות. ביתה היה נינוח ומכיל, כשקלרה מושכת בחוטים בטעם טוב וביעילות. היא הייתה אם וסבתא מסורה לכל בני משפחתה: אלמנתו וילדיו של עלי הי"ד, דינה, זאב וילדיהם יבדל"א. בערוב ימיה עבדה יחד עם יוסף בעלה בכריכיה. היא נפטרה בשבוע שבו חלו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. כאילו מלמעלה כיוונו את המועד המתאים לה.
