דפי הנצחה

אלדד רון ז"ל



נולד בכ' במרחשוון תשכ"ג – 17.11.1962
נפטר בכ"א בכסלו תשמ"ד – 27.11.1983


אלדד בן שפרה ויוחנן היה ילד עליז שאהב חיות. הוא וישראל ינובסקי צפו בצפורים באגמי החמצון של אשדוד בגיל צעיר מאוד. מאוחר יותר היה רפתן מסור.
היה מאוד מקורי במחשבותיו. לא אהב ללמוד בבית הספר, התעניין בספרים בבית עקד ורכש הרבה ידע כללי. אלדד אהב מוסיקה. ניגן בתופים, והיה מתופף עד מאוחר בלילה כשהיה לו "אפטר" בצבא. גם למד לנגן בגיטרה. בתיכון הוא הרבה להאזין ל"חיפושיות". אלדד נעשה מנהיג הכיתה, עם חוש סוציאלי מפותח. היה הארכיונאי, שמר על כל הפתקאות וערך גם עיתון קיר היתולי. הוא היה גם ספורטאי טוב, שיחק כדור-עף, רכב על סוסים, שחה וטייל הרבה. במסיבת סיום בית הספר הוא היה המנחה ובחן רב ניהל את הערב.
אלדד היה חייל אחראי מאוד, חזק בגופו וברוחו, גבוה, רחב כתפיים. אהב את הארץ בכל לבו, טייל לאורכה ולרוחבה. בצבא היה לו תפקיד סודי שמילא בצורה מעולה. קצינים ורבי אלופים הכירוהו בשמו הפרטי, הוא הצטיין בפעולות חשאיות ובקורס לחובשים קרביים.
הוא היה הצעיר במשפחה. בביקוריו אצל אחיו ושתי אחיותיו ומשפחותיהם מילא את הבית בצחוק ובעליזות. אין פלא שגם הילדים הקטנים אהבו את ביקוריו.
יוחנן, אביו, כתב בחוברת הזיכרון: "התכונות שאפיינו אותו: היכולת לקום ולבצע עד הסוף מה שהיה בעיניו נראה הכרחי ונכון, אכפתיות לזולת, תושייה ומקוריות מחשבתית".
נחמיה רפל, מחנכו בתיכון, אמר בדברי הפרידה בהלוויית אלדד וישראל: "אלדד, בחור כארזים, קפיץ דרוך, בעל מגוון כשרונות ואיש רעים להתרועע".
הוא וישראל רצו לבקר ביחד בדרום אמריקה אחרי שחרורם מצה"ל. אלדד הבטיח "כשאחזור אמשיך להיות רפתן בקיבוץ...". תאונת מטוס במדריד קיפחה את חייו המבטיחים. המשפחה הנציחה אותו בחוברת זיכרון, ובבניין שהקימו בצומת יהודיה, להדרכת מטיילים.