דיטור גדליה
נולד: כ"ה באב תרע"ה 05.08.1915
נפטר: כ' בטבת תשע"ה 11.01.2015
גדליה (-מסימו) נולד בליוורנו, איטליה, בכור מבין ארבעת בניהם של הוגו ואידה דה-לטורה. לאחר לימודים בבית הספר היסודי של הקהילה היהודית, המשיך ללמוד בגימנסיה הריאלית. ומשם לפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטה המקומית. בשנת 1939, בעת שהיה אמור לגשת למבחן הסיום, התפרסמו חוקי הגזע שחוקקו על ידי המפלגה הפאשיסטית, וגדליה חש שבקרוב יהיה קשה לעזוב את איטליה. הוא החליט לנצל סרטיפיקט שהזדמן לו, עזב הכל מאחוריו, ועלה לארץ. הוא התקבל בקיבוץ רודגס, שם התגורר באוהל אחד עם ידידו יוסף הרטום, אף הוא מיוצאי איטליה. עבודתו הראשונה הייתה בפרדס.
בשנת 1941 נשא את עדה לבית בן-זמרה לאישה. שתי המשפחות היו מיודדות עוד בליוורנו. הזוג היה מחלוצי המתיישבים על אדמות יבנה. כחמש שנים התגוררו ב"ליפט". הליפט שלהם, שהועבר מרודגס ליבנה, נבדל מליפטים אחרים, בכך שגדליה צבע אותו בצבע לבן בוהק, על מנת שיהיה בו קצת פחות חם. בהמשך נולדו לזוג בת וארבעה בנים: מיכל, אריאל, אמנון, דן ויונתן.
ביבנה היה גדליה בין מפעילי הציוד הכבד: טרקטורים, טרנספורמטור, גנרטור, מנוע בית-הבאר וכל כיוצא בהם. לעיתים עיבד שדות שהיו שייכים לערביי הסביבה, כחלק מהסיוע שניתן להם על מנת לשמור על יחסי שכנות טובים. שנים אחר כך נאות להיות מורה למלאכה. לשם כך עבר הכשרה מקצועית. בבית המלאכה שלו, שהיה ממוקם במרתף בית הספר, למדו הבנים בכיתות ז'-ח' ליצור עבודות יפות מעץ ומתכת. במקביל עסק בהובלת אפרוחים. כמו כן היה נהג משאית, ששימשה בעיקר לטיולים. היה בין החברים שהפעילו את מקרנת הסרטים שהוקרנו מידי שבוע בחדר-האוכל. כאשר נאלץ לעבור לענף המותאם לגילו, החל לעבוד בחשמליה, שם תיקן כלים חשמליים.
תחביבו העיקרי של גדליה היה צילום. רבים מהצילומים המוכרים לנו צולמו במצלמתו. בשנות הששים רכש מכונת הסרטה, והחל לצלם גם סרטונים. לעיתים שלח ידו ברישום ובציור. כמו כן אהב לטייל בארץ ובחו"ל יחד עם עדה. מיזגו התוסס ולשונו המתגלגלת במבטא איטלקי הפכו לחלק מהפולקלור היבנאי.
נפטר בגיל 99, מוקף בנים, נכדים ונינים לרוב.
