דפי הנצחה

יעקב-צבי (יונה) ריין


נולד בכ"ח באלול תרע"ב - 10.09.1912
נפטר בט"ז בחשון תשל"ד - 10.11.1973


יונה נולד בעיר מילוז בחבל אלזס שבצרפת, למשפחה דתית שהעניקה לאחד עשר ילדיה חינוך לתורה ומצוות. האווירה בבית היתה מודרנית, עם תודעה צרפתית עמוקה.
משפחתו היתה אחת מאותן משפחות יהודיות ותיקות שעל גבול ארץ הריינוס מכאן וארץ לותר מכאן, עמוקת שורשים ורבת פארות על אדמת צרפת. פרט לשפה, כל הצרפתיות - התרבות, האידיאלים הלאומיים, הערכים החברתיים והפולקלור, לא נחשבה בעיניו לכלום.
ליבו - כל ליבו היה ביהדות. כל אורח חייו היה עדות לכוחו של חינוך. קיבל את תורתה של יהדות אלזס ולותר, ועל פיה חי את חייו, בתמימות ובטהרה, בדבקות בתורה, ובקבלת ייסורים באהבה.
היה חייל במלחמת העולם השנייה, וחזר הביתה כאשר צרפת נכבשה בשנת 1942. ניהל יחד עם אחיו בית תמחוי לפליטים יהודים, עד להתנפלות הגסטאפו על המוסד.
בשנת 1943 התחתן עם עדנה, שבאה מבית ציוני מובהק, ובהשפעתה החליטו שאם יעברו את המלחמה בשלום - יעלו לארץ ישראל ויחיו בה. עם תום המלחמה, עלו באוניה הראשונה שיצאה מצרפת לישראל, והצטרפו לקיבוץ. כאן מצא את מקומו. הקים משפחה, ושמח לגדל את ילדיו באווירה דתית לאומית.
עבד שנים רבות במוסך, ואח"כ בלול, והיה מסור וקשור מאוד לעבודתו.
הקפיד להשתתף בתפילה, וגם בשיעורי גמרא.
היה מאד עקבי בדעותיו, ישר והוגן כלפי כולם, ושמח לעזור.
יונה רווה נחת מהעובדה שילדיו המשיכו בדרכו, והנאתו מנכדיו היתה מרובה.
במלחמת יום כיפור, כאב מאוד את כאב משפחות השכול הרבות, ולא התאושש מהסבל שלהם. כוחותיו לא עמדו לו, והוא נלקח מאתנו בזמן תורנות בלול, כמה ימים אחרי מלחמת יום כיפור.
נזכור אותו תמיד כאדם אוהב שלום וטוב, אשר קיום המצוות ואהבת הזולת היו נר לרגליו.