נולדה: ח' בסיון
תרפ"ג 23.05.1923
נפטרה: ז' בכסלו
תש"פ 05.12.2019
מרים
לבית קוּי, בת ליעקב וחיה, אחות בכורה
ליצחק ולמלי, נולדה וגדלה בוינה. הבית היה דתי, מרים למדה 10 שנים בבית-ספר מקצועי
וכן ב"תלמוד תורה", ואף הייתה חברה בתנועת "השומר הדתי". היא עברה תקופת הכשרה לקראת עלייה לארץ, ולאחר
תקופה קצרה, בה הייתה עדה לפרעות ליל הבדולח, יצאה עם חבריה, שעלו במסגרת עליית
הנוער, והייתה חלק ממחזור ב' בכפר הנוער הדתי "כפר חסידים". הוריה
ואחותה נשלחו על ידי הנאצים למחנה העבודה
"קילצה" ומשם, כעבור שנה, הובלו למחנה הריכוז "טרבלינקה"
ונרצחו שם. אחיה, שהיה בזמן השואה בדרום אמריקה, עלה ארצה לאחר קום המדינה.
בכפר
הנוער הכירה את מי שיהיה בעלה, אפרים ("אפרה") שולב. בשנת 1941 סיימה את לימודיה בכפר. יחד עם קבוצה גדולה מקרב בני
המחזור נקלטה בקבוצת רודגס, ומשם כעבור כשנה, עברה ליבנה. באלול שנת תש"ד (1944)
נישאו בני הזוג. כאן נולדו ילדיהם: דליה,
חיים, אבישי- יעקב וישורון.
מרים
עבדה במטבח ובטיפול בילדים, אך כבר ברודגס עסקה בתפירה במתפרה, וביבנה המשיכה
לעסוק בכך. יחד עם חברותיה לעבודה תפרה פריטי לבוש רבים לחברים ולילדי הקבוצה. היא
גידלה את ילדיה באהבה רבה, ואפשרה לאפרה לעסוק בעיסוקיו הציבוריים הרבים.
במלחמת
יום כיפורים, בשנת תשל"ד, שכלו בני הזוג את בנם אבישי, שנפל בעיצומו של יום הכיפורים בסיני.
בשנותיהם
האחרונות התגוררו בני הזוג בבית הסיעודי, שם דאגו ככל יכולתם אחד לשני. למגינת
ליבם, חוו אובדן קשה נוסף עת נפטרה דליה, ביתם הבכורה, בשנת תשע"ד. (2014)
מרים
הייתה אישה נאה, צנועה, שמחה בחלקה, חרוצה ונעימת סבר. גם בשנותיה האחרונות הסבירה פנים לכל הבאים לבקרה.