דפי הנצחה

הישראלי רחל
נולדה: ו' באלול תרפ"א 09.09.1921
נפטרה: כ"ב בטבת תשע"ה 13.01.2015

רחל לבית גראו נולדה בברלין בבית בורגני, ליברלי. הייתה בת יחידה במשפחה. מגיל צעיר חשה זיקה לדת ולציונות. היא ניהלה מאבק על האמת שלה אל מול ההורים הליברלים מצד אחד, ובית הספר החרדי "עדת ישראל" בו למדה, מצד שני.
בשנת 1939 הצליחה לצאת מגרמניה ולעבור ללונדון. היא החלה לעבוד אצל משפחות במשק בית. במשך שנות המלחמה נאלצה לשרוד בתנאים של בדידות, עוני ורעב. למרות הקושי, היא הקפידה לקנות לעצמה לחם מישנה בכל שבת ושמרה בתיקה לוח שנה עברי, סידור תפילה ותנ"ך. עם סיום המלחמה גילתה כי כל בני משפחתה נספו בשואה.
היא עלתה ארצה, והייתה נחושה לשמור על אורח חיים דתי. כבוגרת הכשרת "בח"ד" הגיעה לקבוצת יבנה, יחד עם חברים שהתכוננו לקראת הקמת קיבוץ לביא. כאן פגשה את דוד, שלימים יהיה אישה. לאחר מלחמת העצמאות נשלחה לירושלים לסמינר למורים. הלימודים סיפקו את תשוקתה ללמוד ולהחכים. גם באחרית ימיה, בהיותה בבית הסיעודי, הייתה מצפה בכיליון עיניים לשיעורי התנ"ך האהובים עליה.
בשנת 1950 נישאו רחל ודוד. הם בחרו לגור ביבנה. כאן נולדו שני בניהם, עמנואל ואלקנה. בשנת 1957 נסעה המשפחה לשליחות בני-עקיבא בלונדון. כך חזרה אל הארץ שאירחה אותה בימי המלחמה, ופגשה באנשים שסייעו להצלתה.
בשנות הששים עסקה בהדרכה של קבוצות ה"הכשרה" של תנועת בני-עקיבא מצפון אמריקה. כשהחליטה לפרוש מעבודתה החינוכית בחרה לעסוק בתחום הקרוב לליבה, הספרים, והקימה את ספרית ההשאלה. יחד עם זאת פרסמה בעלוני הקבוצה כתבות רבות, בהן תיארה אירועים והעלתה דילמות. בשפתה הקולחת ידעה להביע את הגיגיה ודעותיה. בשנת 1977 הקימה את ארכיון הקיבוץ הדתי, בו עבדה במסירות, עד הגיעה לגבורות.
בשנת 1988 שכלה את בנה אלקנה. למרות אבלה הכבד, הצליחה לחזק את בעלה ואת בני משפחתה.
בשנותיהם האחרונות התגוררו דוד ורחל בבית הסיעודי. הזוגיות המיוחדת ניכרה לעין כל, עת תמכו זה בזו עד פטירתו של דוד. למרות סיבלה המשיכה רחל לגלות ענין בכל המתרחש בסביבתה, ונפרדה מאתנו שבעת ימים, מוקפת באהבת בני משפחתה וידידיה.