דפי הנצחה

מאיר שילוח ז"ל



נולד בי"ט באייר תרע"א - 17.05.1911

נפטר בכ"ה באלול תשנ"ה - 20.09.1995



מאיר נולד בעיר קישינוב. כשהיה כבן שש, נפטר אביו – יוסף שליכַבוי, ואמו, סימה-מרל, נשארה אלמנה צעירה עם ארבעה ילדים רכים. מאיר ואחיו גדלו בבית הסבא – משה מנקר טוקרסקי – שהיה להם כאב. מאיר למד בתלמוד תורה (מקביל לבי"ס יסודי) שלמדו בו בעיקר לימודי קודש, אבל גם חשבון, היסטוריה, לשון וכו'. כשהגיע למצוות הזמין סבא משה עשרה עניים, וערך איתם את סעודת המצווה. הסבא עסק באמונה בצרכי ציבור, ובמיוחד דאג לפליטים היהודים הרבים שבאו בעקבות המהפכה ברוסיה. מאיר ספג ממנו הרבה, והזכיר אותו תמיד בהערצה רבה.
הוא למד בישיבת קישינוב כמה שנים, וקיבל סמיכה לרבנות מראש הישיבה. אז הקים עם עוד חברים את תנועת המזרחי בקישינוב.
שימש כמזכיר המזרחי, ובמשך ארבע שנים (תרצ"ד-תרצ"ח) פעל ללא לאות בגיוס אנשים לתנועה ולעלייה, באמצעות נסיעות לערי השדה, הרצאות, הזמנת שליחים מהארץ (הרב מימון ועוד), עריכת עיתון ציוני-דתי באידיש, והשיא: הקמת שתי הכשרות לחלוצים דתיים. בתרצ"ח עלה לארץ, ובאופן טבעי הצטרף לקיבוץ רודגס.
עבד בכל עבודה קשה - תחילה בפרדס, אחר-כך כסנדלר, בתברואה ובלול. כיהן גם כמזכיר פנים.
התמיד בקביעת עתים לתורה – לימוד תנ"ך וגמרא. היו שנים שבהן העביר בעצמו את השיעור היומי בגמרא, והיו שנים שבהן רק השתתף. ילדיו זוכרים אותו כל יום אחרי העבודה, יושב ולומד גמרא.
שימש כתובת לשאלות בהלכה, שאותן היפנה בשעת הצורך לרבנים הראשיים.
מסירותו לעבודה ולרעיון הקיבוצי היתה מפורסמת, והתבטאה לא רק באורח חייו, אלא גם במאמרים רבים שפרסם, ושיצאו לבסוף בספר: קדש וחול בחיינו.
מאיר רצה שיהיה רב בקיבוץ, מכיוון שהרגיש שצריך לחזק את הצד היהודי-דתי.
הוא הקים משפחה עם פרחיה – תבדל"א – ולהם נולדו חמישה ילדים, ולמעלה משלושים צאצאים – כן ירבו!