דפי הנצחה

חנה אפרתי ז"ל

נולדה בכ"א בניסן תרע"ה 04.04.1915

נפטרה בכ' באייר תשנ"ז 27.05.1997



חנה נולדה באמסטרדם, בת תשיעית במשפחת דויץ'. הבית היה דתי, פתוח, נוטה לתנועת "המזרחי". האב, ששאף להיות רב, התפרנס בכורח המציאות מניהול חשבונות במפעל יהלומים. לאחר השלמת לימודי התיכון פנתה ללמוד חינוך, ובהשפעת אביה הצטרפה לתנועת "זיכרון יעקב" על מנת ללמוד יהדות. אחר כך הגיעה למחנה קיץ של "המזרחי", ושם הכירה את שלמה אפטרוט (אפרתי). המפגש עם שלמה, שהיה בזמנו מדריך שהתבקש "לשים עין" עליה, הביא לקשר, לנישואין ב-1937, ומיד אחר כך לעלייה לארץ. בהשפעת דוד בית אריה הצטרפו לרודגס. אביה של חנה נפטר טרם שעזבה את הולנד. שאר בני משפחתה, מלבד אחות אחת, נספו בשואה.

חנה עברה את מסלול העבודה הרגיל בענפי השירותים ובתי הילדים. בגיל מאוחר יחסית פנתה ולמדה הוראה בגבעת וושינגטון. בכך מימשה את אהבה הישנה לעולם הספר, ובעיקר לתנ"ך. היא הצטרפה לצוות המורים של בית הספר היסודי, ומספר שנים הייתה מנהלת בית הספר. לעת זקנה מצאה את מקומה בספריית בית עקד. על שולחנה היו תמיד הספר הנקרא, ספר התנ"ך ודף פרשת השבוע של נחמה ליבוביץ'. אלה מילאו את עולמה הפנימי. במשך שנים רבות העבירה חוג תנ"ך לנשים, והצליחה להדביק אותן באהבת התנ"ך שלה. בנוסף הדריכה כלות לקראת הנישואין. בעלה היה ונשאר עבורה המדריך והמכוון, אך עיסוקיו במשימות לאומיות - תנועתיות ותפקידיו הציבוריים הצריכו שהות ממושכת מחוץ לקבוצה. חנה נותרה בבית וגידלה את חמשת ילדיה כמעט לבדה.

בגיל 53 נפטר שלמה באופן פתאומי. המעבר מתפקיד האם בחסות בעלה לקבלת האחריות על המשפחה – היה קשה. אך היא השכילה לבנות "מרכז מעט" בביתה, מקום כינוס לילדיה ולנכדיה, אשר נמשכו למשחק, לסיפור, לשיחה עם סבתא. הנכונות לבקר חברים וחברות ולשוחח עימם הייתה עבורה מעין חובה אישית, ויצרה בסיס לקשריה עם החברים. חנה הייתה גאה בילדיה, עקבה מרחוק אחר הליכותיהם, וראתה במעשיהם המשך ראוי לדרכה. בני משפחתה ליוו אותה למנוחתה האחרונה ליד קברו של בעלה – אהובה.