דפי הנצחה

מרדכי חיות


נולד בט"ז בניסן תרע"ז 15.04.1917
נפטר בד' בשבט תשנ"ט 21.01.1999


מרדכי נולד בבית ציוני דתי בעיר קוברין. הוא למד בבית הספר היסודי "תבונה" בקוברין ובבית מדרש לרבנים בוורשה, שם גם סיים תעודת בגרות. בשנת 1937 עלה לארץ ישראל בברכת הוריו, בתקווה שאחריו יבואו בני משפחתו, אך הם ניספו בשואה. הוא למד באוניברסיטה העברית ספרות עברית, היסטוריה, פסיכולוגיה וחינוך. ב- 1940 הקים מרדכי, יחד עם חבריו דוד הישראלי ודב רפל, מועדון נוער בעיר העתיקה שטיפל בנוער עזוב, סייע לשיקומו ולשליחתו לחברות נוער בקיבוץ הדתי. ב- 1943 התגייס לצבא הבריטי כדי לסייע במאבק בנאצים, השתלב בחיל הרפואה ועבד כאחראי מרפאה. לאחר המלחמה סיים את לימודיו כמוסמך האוניברסיטה. במקביל הדריך בקורס למדריכי חו"ל מטעם הסוכנות ומטעם הקיבוץ הדתי. ב- 1947 יצא למחנות העקורים בקפריסין. הוא ניהל את כפר הנוער הדתי באי, וסייע בארגון וחינוך הנוער העולה, שם גם פגש את מי שלימים תהיה אשתו – רוחמה. עם פרוץ מלחמת השחרור התגייס לצה"ל ושירת כקצין רפואה בפיקוד דרום והשתתף בין השאר במבצע "עובדה". בשנת תש"י התחתנו מרדכי ורוחמה ובנו את ביתם בקבוצת יבנה.
ברוב שנותיו עבד מרדכי בחינוך. הוא ריכז והדריך את חברת הנוער "אחיעזר" ויזם את מיזוגה עם גרעין עציון וילדי "ביכורים" – מיזוג שתרם להקמת דור ביניים לקבוצת יבנה. בהמשך הצטרף לצוות בית הספר, ויזם את הקמת החינוך הקיבוצי המשותף. הוא עבד בבית הספר כעשרים שנה בהן חינך מספר מחזורים ושימש כמנהל בתקופות שונות. ב- 1977 פרש מניהול בית הספר ונבחר למזכ"ל הקיבוץ הדתי. בתקופה זו נרתם לפעילות פוליטית מטעם התנועה, הוליך אותה לבחירות פנימיות במפד"ל וחיזק את הקשר לנאמני תורה ועבודה. בהמשך דרכו עסק בהדרכת עבודות גמר, כיהן כמזכיר פנים של יבנה וחזר לבית הספר כמורה ומחנך של קבוצת עולים מריגה. לצד עבודתו הציבורית הקימו רוחמה ומרדכי את ביתם בו נולדו ילדיהם: מישאל, איתיה ונח. מרדכי סעד את רוחמה שחלתה במחלה קשה ולאחר מותה הקדיש את זמנו למשפחה והיה סב למופת. הוא זכה בפרס "יקיר החינוך הדתי" ובפרס חינוך מטעם הנשיא. באחרית ימיו עבד כמזכיר המועצה הדתית וניהל את המכללה לקשישים, בה עבד עד יומו האחרון.