דפי הנצחה

ברטוב גדעון
נולד בה' בחשוון תש"ד 03.11.1943
נפטר בט' באדר תשס"ט 05.03.2009

נולד בקבוצת יבנה להוריו וילי (יצחק) וגלה ברטוב, ממקימי הקיבוץ. הוא ואחיו הִלל הקימו את ביתם בקיבוץ.
בשנת 1965 נשא לאשה את רוחי לבית גיטלר, ילידת ניו-יורק, בוגרת הכשרת בני עקיבא בקבוצה. נולדו להם שישה ילדים: זוהר, חגית, שי, רון, שירי ואורן. טרם פטירתו זכו הוא ורוחי תבדל"א להיות סבים לשנים עשר נכדים.
גדעון למד במדרשת רופין הנדסת מכונות. מילדותו עבד עם אביו במסגרייה, ולאחר שנים החליף את אביו בניהול הענף. היה שותף להקמת "הגג הנוסע" בחדר האוכל, להקמת רפתות, ולפרויקטים נוספים. ריכז את מכון התערובת, ולאחר מכן עבד במפעל השעונים. בסוף שנות השבעים כיהן כמרכז שירותים, והיה גם סדרן עבודה. הוא יצר קשרים טובים עם עובדים, ספקים ולקוחות, ונחשב לעובד דייקן, חרוץ, אחראי ומסור.
בעבר הרחוק היה בין יחידי הסגולה שהפעילו את מקרנת הסרטים, ובמשך שנים ריכז את צוות התאורה וההגברה של אירועי התרבות. בשנותיו האחרונות היה איש הקשר לחברים כבדי השמיעה, וסייע להם רבות בביקורים במעבדות השֶמע ובתיקון מכשירי השמיעה. הוא התמחה בנושא זה לאחר שבעצמו נפגע בתאונת עבודה באוזנו, ונזקק למכשיר שמיעה. גדעון היה חבר פעיל במקהלה לאורך שנים רבות. חברי המקהלה נהנו מיכולותיו הטכניות, כאשר הקליט לכולם את תפקידי הקולות בשירים שלמדו. בכל התפקידים אותם קיבל על עצמו - קנה לו ידידים רבים. היה בעל ידי זהב, וכל בני ביתו נהנו מיכולותיו והמצאותיו. הוא אף עיצב ובנה כמה מהרהיטים בביתו. גדעון נהג לצטט בכל הזדמנות: "אשרי יושבי ביתך". היה איש השמח בחלקו ומודה על הטובה, אהב את הקיבוץ והתעניין בכל חידוש או התפתחות בתחום המשקי. טוב ליבו, היותו איש שלום והימנעותו מגינונים של כבוד, הפכו אותו לאהוב על הבריות. אופיו השקט הקרין רוגע על כל קרוביו ומכריו.
בעודו צעיר ובשיא כוחו חלה במחלה אנושה וחשוכת מרפא, שבתוך חודשים ספורים הביאה למותו. משפחתו, ובראשם רוחי אשתו, ליוו אותו במחלתו במסירות, וגמלו לו מעט על מסירותו להם.