דפי הנצחה

חפץ מיכאל-יהודה (מיטש)

נולד: י"ב באב תש"ה 22.07.1945
נפטר: כ"ב בסיוון תשס"ז 06.06.2007

מיטש נולד בניו-ג'רסי שבארה"ב בבית דתי-ציוני לאביו ניסן, ששימש כרב קהילה, ולאימו מונה, גננת ופעילה בתנועת נשות המזרחי. חייו הושפעו מהחינוך הישיבתי בישיבת טלז, ולאחר מכן כתלמידו של הרב סולוביצ'יק ב- Yeshiva-University , ומהפעילות בתנועת "בני עקיבא". הוא עלה ארצה יחד עם חבריו שהצטרפו לקבוצת יבנה, במסגרת "הגרעין האמריקאי" בשנת 1968. זאת לאחר שסיים את לימודיו לתואר שני במדעי המדינה ואת לימודי הסמיכה לרבנות. תלמיד-חכם משכיל, ציוני ברמ"ח איבריו, האמין שבהצטרפותו לקיבוץ, הוא מגשים את החלום של תורה- ועבודה בארץ ישראל. בשנת 1970 נשא לאישה את עדה לבית כוכבא.
את דרכו החינוכית החל בבית הספר העל-יסודי בקבוצת יבנה. במשך שני עשורים היה מנהל התכנית "מדרש ומעשה" לתלמידי חו"ל בישיבת הקיבוץ הדתי. בשנים 1978-1979 שהה עם בני משפחתו בארה"ב, בשליחות מרכזית מטעם "בני עקיבא". בשנים 2000-2002 היה בשליחות נוספת באנגליה. כשחזר, סיים את לימודי הרבנות וזכה לקבל סמיכה מטעם הרבנות-הראשית. ידיעת סוד החיבור בין העולם הלמדני ובין עולם החולין, בין רצינות וחברמניות, הן שאפשרו למיטש להשפיע על אלפי אנשים מכל קצוות תבל.
בכל מקום בו היה יכול לקחת חלק, ניסה להנחיל שילוב של תורה עם דרך ארץ. בעיסוק בתורה ובתלמוד העדיף שלא להצטמצם בתוכן, אלא לחוות יחד עם תלמידיו עולם רחב של חוויות, מתוך העמקה וראיית גדולתו של הקב"ה. ספינת הדגל הייתה הכנסת כלי הסימולציה לתוך עולם ההוראה. בתחום זה הוא הצליח לפלס דרך חדשה ומרתקת.
בנוף הקיבוצי הוא התבלט באופיו הססגוני, והנחיל לקבוצה דפוסי שמחה יהודית ספונטנית; בשמחת-תורה, בשמחות ובאירועים נוספים. בתוככי בית-הכנסת ה"יקי" המאופק, בקע קול תפילתו הרמה והיוצאת מן הלב. היה פעיל נלהב באורח קבע בחוג הדרמה המקומי, ומקומו לא נפקד כמעט בשום הצגה. על קברו סיכמנו את תמצית חייו באימרה: "אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ". אנחנו רוצים למלא את אסמינו ממיטב מעלותיך, לחרוז בזיכרונותינו את השפע והאהבה שהשפעת עלינו, בידיעה ש"וורט" כמו שלך כבר לעולם לא יתנסח לנו.