דפי הנצחה

גדליה קוגלמן ז"ל


נולד בא' בתמוז תרע"א – 27.06.1911
נפטר בט"ו בטבת תשנ"ג – 08.01.1993


גדליה נולד בפולדה שבגרמניה, למשפחה ציונית-דתית. היה הצעיר מבין חמשת הילדים, של מרדכי (מקס) ומרים קוגלמן. למד בגימנסיה והיה חבר בתנועת עזרא. בין היתר סייע בהתנדבות כנהג, בהיותו בן 18, לחברי ההכשרה בגרינגסהוף וברודגס. באותה תקופה, בשנת ,1929 התחיל בלימודי רפואה. עם עליית היטלר לשלטון נאלץ להפסיק את לימודיו. ב1934- למד נגרות באיטליה. לאחר מכן עלה לארץ והצטרף לקבוצת רודגס, שם עבד כנגר וכנהג.
גדליה התגייס להגנה והשתתף בהורדת מעפילים לחופי הארץ. בצה"ל שירת כחבר הפלוגה הנודדת באזור תל-מונד. כשחבריו מרודגס עלו לאדמת טירת צבי, בשנת 1937, הצטרף אליהם וסייע להם בעבודת הנגרות, במשך ארבעת החודשים הראשונים.
ב1940- היה בין הראשונים שעברו מרודגס להקמת קבוצת יבנה. עסק בהקמת מבני עץ לבעלי חיים ולמגורים. אח"כ נעשה לרכז הבניין, והמשיך בתפקיד מעל שלושים שנה. לאחר שחלה נאלץ לעסוק בעבודה משרדית בתחום הבניין ועבד גם במשרדי "חשב" בתל-אביב.
בשנת 1944 נשא את יהודית לבית זוסמן, מהעיר וופרטל-אלברפלד בגרמניה. נולדה להם בת יחידה אילנה. בשנת 1948 התגרש מאשתו. גדליה גידל את בתו בקבוצה ולא נישא בשנית. העבודה והתפקיד אמנם מילאו חלק גדול מזמנו, אבל גדליה היה לא רק קיבוצניק שאיכפת לו, אלא גם איש העולם. קרא עיתונים, כתבי עט וספרים בחמש שפות. התעניין בחבר'ה שבאו לאולפנים, להכשרות או כמתנדבים, ויצר איתם קשרי ידידות, שנמשכו לפעמים עוד הרבה שנים אחרי שעזבו.
גדליה הצליח לשמור על אופטימיות ועניין במשפחתו המורחבת, בקבוצה, בארץ ובעולם, למרות מגבלות גופניות וזאת בזכות החברות והחברים הרבים שעזרו לו, תמכו בו וטיפלו בו תמיד, ובמיוחד בשני העשורים האחרונים לחייו, בהם מחלתו הלכה וגברה.
בביתו הייתה תלויה אימרה שקיבל מבני משפחת מוזס: "הדרך היחידה לרכוש ידיד היא להיות ידיד".