דפי הנצחה

טובה (גיטל) הקל

נולדה בז' באדר תרס"ו - 04.03.1906
נפטרה בט' בחשון תשמ"ב - 06.11.1981



גיטל הגיעה לגרמניה מפולין, לאחר מלחמת העולם הראשונה, שם מצאה דרכה להכשרה בחווה חקלאית ברודגס, מתוך שאיפה לחיות בחברה דתית חלוצית, לרכוש מקצוע ולהכין עצמה לעלייה ארצה.

ב-1931 עלתה ארצה והצטרפה מיד לחברות מהכשרה שהקימו את קבוצת רודגס.

שנותיה הראשונות היו כרוכות בעבודה פיזית קשה מאד, בפרדסים, בעבודות חוץ ובלול, שם עבדה יחד עם גצל, בעלה. לאחר העלייה ליבנה עסקה בטוויית צמר כבשים ועיבודו, והכינה ממנו שמיכות לילדים, סוודרים וכו'.
בתקופת מלחמת העולם השניה נקראה לסייע במקווה ישראל, לשם הגיעו "ילדי טהרן" במסגרת עליית הנוער. תקופה זו נמשכה מספר חודשים שבהם שהתה מחוץ לבית, ובאה רק לעתים רחוקות בהתאם לתנאי התחבורה הקשים של אותם ימים. ב1944- עברה המשפחה לכפר הנוער הדתי, לעזור לילדים ונוער ניצולי השואה. גיטל ריכזה את מחסן הבגדים וסייעה לילדים בכל דרך אפשרית. ב1948- עם פרוץ מלחמת השחרור, חזרה המשפחה ליבנה. גיטל עבדה תקופה ארוכה במטבח ולאחר מכן במחסן הבגדים. עם ייסוד הכריכייה עברה לעבוד שם. עבודתה זו גרמה לה סיפוק רב. בכריכיה יכלה לשלב את אהבתה לספרים ולאסטטיקה וליהנות ממעשה ידיה להתפאר. בעבודתה זו התמידה עד שכלו כוחותיה בעקבות מחלת הלב, שממנה סבלה כה רבות בשנותיה האחרונות.
במשך כל חייה התמידה בהשתתפות בחוגים, בשעורי ערב, בקריאה מרובה ובלימוד עצמי, תוך שאיפה מתמדת להרחיב אופקיה והשכלתה. את הקיבוץ אהבה מאוד ושמחה מאד על כל הישג וחידוש. העריכה כל מה שנעשה עבורה. כשכלו כוחותיה ולא יכלה ללכת, ביקשה מדי פעם לנסוע במכונית ברחבי המשק על מנת שתוכל להתרשם מהפיתוח והעשייה. תחביבה המיוחד היה טיפוח הגינה ליד הבית, גינה שפרחה כל השנה. מיופייה ופרחיה נהנו רבים.
חודשיים וחצי לאחר מות בעלה האהוב נפטרה גם היא ממחלתה ומשברון לב. הותירה אחריה את בנה אריה, את כלתה שושנה ואת שני נכדיה שירה ורון.