דפי הנצחה

נולדה :
כ"ו חשוון תרפ"ו  13.11.1925

נפטרה : ט' תשרי
תשפ"ה    24.9.2023

חנה בת בן-ציון וגולדה פיש, נולדה
בכפר מלקופניה שבקרפטים בצ'כוסלובקיה, הגדולה מארבעת אחיותיה: שרה, דבורה, יהודית,
רחל-לאה. בפסח 1944 נשלחה המשפחה לגטו איזה, ואחריו לחוסט, משם נשלחו למחנה ההשמדה
אושוויץ-בירקנאו, ובהגיעם נערכה סלקציה במהלכה נרצחו הוריה ושלוש אחיותיה הצעירות.

מרגע זה, תוך גילויי מחויבות
ועזרה הדדית, הצליחו חנה ושרה אחותה לשרוד את מוראות מחנות ההשמדה. הן לא נפרדו
אחות מאחותה לאורך כל ימיי חייהן.  שרה
נפרדה מאחותה חנה ערה"ש תשע"ט והלכה לעולמה. הפרידה הייתה קשה לחנה, והיא הלכה לעולמה ארבע שנים מאוחר יותר
עיה"כ תשפ"ה.

לאחר "צעדת מוות" למחנה
הריכוז ברגן-בלזן, שוחררו חנה ושרה בתאריך 15.4.1945 ע"י הצבא הבריטי. לאחר
התאוששות במחנה עקורים, נסעו לכפר הולדתן במטרה למצוא ניצולים ממשפחתן, ונפגשו עם
בן-דוד שחשבו שנרצח. הם מצאו שביתם נלקח ושנוכחותן בכפר אינה רצויה.

בנחישות ובהתמדה החלו חנה ושרה את
מסען לארץ ישראל. לאחר מסע ארוך ובדרך לא-לגאלית, הגיעו באוניית המעפילים "החייל
העברי" מבלגיה לארץ ישראל בתאריך 1.8.1946. בהגיען לחיפה הוכנסו למעצר במחנה
"עתלית". לאחר שלושה חודשים השתחררו, הצטרפו לקבוצת יבנה יחד עם לאה גרוס,
חברתן לצריף במחנה ההשמדה, והחלו להשתלב בקבוצה. שלושתן נשארו בקבוצה בעת הפינוי
במלחמת העצמאות.

חנה נישאה לאליעזר טסלר, בשנת
1950. הם זכו לחמישה ילדים, בן-ציון, מאיר, שמואל, אריה ואופירה, ואימצו כבנם את
דוידי. בשנת 1993 התאלמנה, עם פטירתו של אליעזר.

חנה עבדה במשך שנים רבות במטבח,
בטיפול בילדים ובתינוקות. במשך שנים ניהלה את מחסן ההנעלה, ויחד עם זאת הייתה
פעילה בוועדות חברים ושירותים. השתתפה
בשיעורי יהדות, בטיולים ובמגוון פעילויות התרבות בקבוצה. התנדבה לעזור למשפחות
במצוקה בעיר יבנה. עד גבורות, השכימה לעבוד במחלבה, במסירות ובמאור פנים, טיפחה
גינה, אפתה, רקמה וסרגה.