דפי הנצחה

תשבי (ברמן) חנה

נולדה בי"ז בתשרי תשע"ו 25.09.1915
נפטרה בח' בניסן תשע"א 12.04.2011

חנה לבית רוזנבאום נולדה בעיר ממינגן, בדרום גרמניה. טרם שנולדה נפטר הבן הבכור יצחק לייב. מלבדו, היו לחנה שתי אחיות, גרטרוד ואלישבע. כשסיימה חוק לימודיה בגימנסיה, למדה בסמינר לגננות על-פי שיטת פסטלוצ'י, בברלין. חלק מהעקרונות הפדגוגיים אותם למדה בסמינר, היו נר לרגליה לאורך שנים. לאחר מכן הצטרפה להכשרה בריקאבו, איטליה. שם פגשה את בעלה לעתיד, מרדכי ברמן. היא עלתה לארץ בשנת 1936, והצטרפה לגרעין שהקים את קיבוץ בארות-יצחק, בעת שישב במחנה הכשרה "רמת-השומרון". בשנת 1940 נישאה למרדכי. עם שאר חבריהם הם עלו להתיישבות בנגב בשנת 1943. לאחר מלחמת העצמאות עזבה הקבוצה את הישוב בנגב, ובשנת 1949 התיישבו במקום בו יושבת היום בארות יצחק, בשפלת לוד. במרוצת השנים נולדו שלושת ילדיהם: בת-שבע, יששכר ואלי (אליעזר).
בשנת 1967 נפטר מרדכי כתוצאה מאירוע לב. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1971, נישאה למשה תשבי, חבר קבוצת יבנה, שהתאלמן אף הוא מיוכבד אשתו. בעקבות זאת, נפרדה חנה מחבריה לקבוצה, והחלה פרק חדש בחייה, בקבוצת יבנה. משה וחנה בנו בתבונה ובפתיחות את הקן, עודדו ושמרו על הקשרים המשפחתיים בין כל בני השבט המורחב. חנה, בעלת המזג הנמרץ והשובבני, התקשתה בתחילה למצוא את מקומה בקרב חברי יבנה ה"יקים". היא הייתה אם-הבית של האולפן, ואחר עבדה במחסן הבגדים. היא הרבתה לעסוק בפעילות ספורטיבית, ועודדה את אישהּ לעשות כן. שניהם אהבו לצאת לטיולים, בארץ ובחו"ל. כמו כן השתתפה בשיעורים ובאירועי תרבות. התחביב האהוב ביותר היה חוג הדרמה. לאורך השנים, חנה התמידה להשתתף בו, והופיעה בהצגות רבות, להנאתה ולהנאת הצופים.
בשנת 1999 נפטר משה. לאחר שנים אחדות החליטה חנה, בעצת ילדיה, לעבור לבארות-יצחק. היא התמודדה עם המעבר באופטימיות האופיינית לה, מילאה את יומה בפעילויות שונות, ולא עייפה מלהגשים את כל מה שאפשר להגשים בגילה המתקדם. חנה נפטרה מוקפת באהבתם של אחותה, של ילדיה, נכדיה וניניה, ונטמנה בבית העלמין "סגולה" בפתח-תקוה, לצד מרדכי בעלה.