דפי הנצחה

ארנה הכט



נולדה בח' באלול תרס"ח – 07.06.1908

נפטרה בט' באדר א' תשנ"ה – 09.02.1995



ארנה נולדה בגרמניה בעיר בירקנאו, עיירה קטנה ליד וירצבורג, למשפחה דתית בסגנון אגודאי. למדה בבית ספר כללי והשלימה בערב שיעורים ביהדות. אביה נפטר בהיותה ילדה והיא עברה למשפחת דודתה בנירנברג.

ב-1931 הייתה לה הזדמנות לעלות לארץ עם ידיד ציוני שהציע לה לבוא איתו, אך אמה התנגדה בתוקף כי הבחור רצה לחיות בקיבוץ לא דתי. היא נשארה בגרמניה, למדה קצת, הצטרפה לבח"ד והיתה בהכשרה, אם כי רק לזמן קצר מאוד, עקב התנגדות האם. זכתה לעלות עם חברי ההכשרה ב1936-.

בבואה לארץ, והיא בת 28, לא חשבה ללכת לקיבוץ, אך שלמה בומבך (נחליאל) וגצל (אליקים) הקל, שהקבילו את פני העולים החדשים מהבח"ד, שכנעו אותה לבוא ל'רודגס'.

היא התמסרה לעבודה: בפרדס, במטבח, בעבודות חוץ ביקנעם - שם עבדה במשק פרטי במשך ארבעה חודשים מבוקר עד ערב, כשכל משכורתה עברה ישר לכיס של הגזבר ברודגס. עוד חודש עבדה בבת-שלמה ואחר-כך עמדה בתוקף על רצונה לחזור לרודגס, ושימשה כסדרנית עבודה בשלב ההעברה מרוגדס ליבנה.

ביבנה עבדה בגן ירק, בבית חרושת ש"י, ובמטבח, ובגלל דלקת פרקים החלה לעבוד כתופרת במחסן הבגדים.

מעולם לא למדה עברית באופן מסודר, אך קראה בשטף והייתה מפוקדי הספרייה הקבועים.

השעות הקשות שעברו על הקיבוץ ועליה לא פגעו בשמחת החיים שלה. כשם שידעה לרטון ידעה לפרוץ בצחוק מתגלגל. היא נחונה בחכמת חיים ובחיוניות. בימי מחלתה הקשה לא הסתירה את מצוקתה, אך בד בבד ביטאה השלמה עם המציאות, המשיכה להיות ערה לטיפוח סביבתה, ולהעניק חיבה, חיוך והכרת תודה לזולתה.

היא לא זכתה להקים משפחה, אבל ידידיה אהבו אותה בלב ונפש, ועמדו לצידה במר ובמתוק.