דיטור עדה
נולדה: י"ב באלול תרפ"ב 05.09.1922
נפטרה: ב' בשבט תשע"ה 22.01.2015
עדה נולדה וגדלה בליוורנו, איטליה, השלישית מבין ארבעת ילדי משפחת בן-זמרה. הבית היה ציוני - דתי. בשנת 1938 עלתה כל המשפחה לארץ, ועדה בת ה-15 המשיכה את לימודיה בבית ספר הדתי "מוריה" בתל אביב. את גדליה, שיהיה לימים אישה, הכירה כבר בעיר מולדתה. השניים נישאו בשנת 1941, ועדה הצטרפה לגדליה שהיה חבר קיבוץ רודגס. יחד עברו ליבנה עם העלייה על הקרקע. כאן נולדו חמשת ילדיהם: מיכל, אריאל, אמנון, דן ויונתן. יחד עימם נקלטו בקבוצה עולים נוספים מאיטליה, ביניהם הייתה גם אחותה שרה אקרט. "האיטלקים" היוו קבוצה מגובשת, ששמרה על קשרים חברתיים לאורך שנים.
תקופת מה עבדה עדה במכבסה בעת שהבגדים עדיין כובסו ביד, אולם מרבית שנותיה, למעלה משנות דור, עסקה בטיפול בפעוטים. היא אהבה מאד את המקצוע. לפי דבריה, היא לא השלימה מעולם עם שיטות החינוך הנוקשות של יוצאי גרמניה. לא פעם "סייעה" לילדים שלא הצליחו לרוקן את הצלחת, בכך שהעלימה בהסתר את המאכל שנותר. כמו כן התנגדה לשיטת הלינה המשותפת, אך השלימה עם הנהלים בלית ברירה.
בגיל מבוגר יחסית, למדה להיות סייעת לרופא שיניים, ועסקה בכך במשך שנים אחדות במרפאת הקבוצה. לאחר מכן המשיכה לסייע ככל שיכלה בטיפול בבית התינוקות.
עדה זכורה כאישה תמירה בעלת מראה צעיר, שיער אסוף, נמרצת ומאירת פנים. ילדיה זכו לאם, ומאוחר יותר נכדיה לסבתא, כזו שלעולם לא נלאית להעסיק אותם וליהנות מהם. לבעלה גדליה היא היתה אישה מסורה ונאמנה. שניהם זכו לחיים ארוכים, מלאי פעילות: יחדיו יצאו לטיולים, ולא החמיצו שום מסיבה או אירוע, כשבני המשפחה מקיפים אותם באהבה והערכה.
