נעימה
נולדה בקבוצת-יבנה להוריה אשר גור- אריה (טירקל) ושרה (פרידל) לבית הוכהויזר. בת
בכורה לאחיה ואחיותיה שמואל, ישראל, חנה, לאה, ואליעזר.
נעימה גדלה במסלול קיבוצי
ויבנאי טיפוסי. קבוצת הילדים אתם גדלה הייתה גדולה ומגובשת והמריצה למצוינות,
תכונה שלא תמיד הקלה על אופייה העדין והרגיש, כפי שכתבה בבגרותה: "...כשהיינו יותר צעירים, נערות ונערים, שרצו כל-כך להיות
מוצלחים ומצליחים, בכל השטחים ובכל הגוונים".
בבית הספר הצטיינה נעימה במלאכת
יד ובכושר גופני, ובלטה בריקודי-עם,
פעילות שגרמה לה הנאה ושמחה רבה, ואף השתתפה בהופעות מחול בחגי הקיבוץ. בתיכון
למדה בבית הספר המקצועי בקיבוץ שדה-אליהו,
במגמת תזונה.
נעימה התגייסה לצה"ל כמורה
חיילת, יחד עם עוד בנות מהכיתה, ושירתה כגננת במושב שיבולים. בסיום השירות חזרה
לקבוצת יבנה, מקום אותו אהבה מאד. עבדה במחסן הבגדים.
לאחר מלחמת ששת הימים, שידרה
חוסר יציבות ופחדים, וכך למרות רצונה למצוא בן זוג לחייה, הוצפה בהתלבטויות שלא
נתנו לה מנוח. בתקופות אלו נעזרה בהוריה, באחיה, באחיותיה, ובחברות קבוצת יבנה
וותיקות וצעירות, אשר עמדו לצידה במסירות עד שתתגבר ותתאושש, ותוכל להמשיך את חייה
בקהילה.
נעימה הכירה את כל ילדי הקיבוץ
בשמם, והתעניינה בהם באהבה. שמחה למפגשים עם חברים וחברות רבים, הן בעבודה, הן בחדר
האוכל והן בשבילים.
הכרת התודה שלה לחברים על יחסם
החם אליה, בהענקת מתנות צנועות, הייתה מתכונותיה הבולטות, לצד ענווה, עין טובה
ונעימות. בדירתה הצנועה טיפחה נעימה את תחביביה, והקירות קושטו ביצירות מעשה ידיה.
אהבה לקרוא ספרות יפה, לטפל
בחתולים ובמיוחד לטפח צמחים ופרחים אותם גידלה בגינה ובעציצים. ידעה ליהנות מדברים
פשוטים.
התבלטה בלב טוב, בהארת פנים
ובנפש זכה.