דפי הנצחה

יהושע נולד בירושלים, בן בכור להוריו
בן ציון וחיה-רחל, שגרו בשכונת בית ישראל. הרב אריה לוין היה הסנדק בברית והרב
אברהם יצחק הכהן קוק היה הפודה בטקס פדיון הבן.

בכיתה י"א פגש את אשתו צילה
לבית וכסלבאום, וביחד הצטרפו לגרעין עציון.

בספטמבר 1955, במהלך שירות
מילואים, נשלח למשימת איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב המצרי. החוליה נחשפה ויהושע נלקח בשבי המצרי שממנו שוחרר לאחר כ־17
חודשים, בינואר 1957.

צילה ויהושע נישאו בא' בניסן
תשי"ז. ילדיהם: יאיר, שלמה, דן ומיכל.

חלום הילדות של יהושע היה ללמוד
ארכיאולוגיה, אבל הקיבוץ היה צריך מורה לביולוגיה וחקלאות, והוא נשלח ללמוד
מקצועות אלה. במהלך לימודיו יהושע "נשבה שנית", הפעם בעולם המדע. הוא
התמחה בחקר פטריות חלודה התוקפות דגנים מתורבתים בעולם העתיק: חיטה, שעורה, שיבולת
שועל וקרוביהם הפראיים.

הוא למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטה
העברית בירושלים, ולתואר דוקטור באוניברסיטת תל אביב. הוא הצטיין בלימודיו
ובמחקריו ובו בזמן שילב את עבודתו האקדמית עם חיי הקיבוץ והיה מורה ומחנך אהוב
בתיכון בקבוצת יבנה.

יהושע היה איש משפחה מסור, שאהב,
דאג ותמך במשפחתו והיה גאה בה מאוד.

בד בבד עם מינויו ב־1968 כמנהל
בית הספר, תפקיד שמילא עד 1975, הוא הצטרף למכון לחקר הדגנים באוניברסיטת תל אביב,
התקדם לדרגת פרופסור ובסוף שנות השמונים נבחר לכהן כמנהל המכון. לאחר כחמש שנות
ניהול חזר להתמסר למחקר מדעי, שבו המשיך עד לתקופה האחרונה ממש.

כך ספד לו נחמיה רפל: "את
יהושע נזכור כמשתתף פעיל ואדוק באסיפות החברים, כחתום קבע על ארוחות ערב בחדר
האוכל, כשליח של צילה להביא מתנות ופשטידות, ככותב מאמרים מעניינים ב'מבית' על
לקחיו מנסיעותיו המדעיות ברחבי העולם, כמדריך טיולים, כנוסע למרחקים משוגעים כדי
למצוא את צמחי נץ החלב, כדוהר על "̤וספה"
לפקולטה וכבודק מזיקים בשדות הכותנה, ועוד. ובעיקר, נזכור אותו כחבר, כבעל, כאבא
וכסבא".