|
|||||
נולדה: י' בשבט תרפ"ב 08.02.1922 נפטרה: י"ט בסיוון תשע"ה 06.06.2015 עדנה נולדה בגלזן-קירכן שבגרמניה למשפחת שטיינברג. כשהייתה בת 3 היגרה המשפחה למץ, צרפת. במשפחה היו 10 ילדים: 4 בנים ו-6 בנות. בגיל 14 נתייתמה מאימה, ויחד עם אחותה בת ה-16 נשאה בעול משק הבית וטיפלה באחיותיה הצעירות. עדנה קיבלה חינוך ציוני – דתי, והייתה חברה פעילה בתנועת "ברית חלוצים דתיים". בהיותה בת 17 פרצה מלחמת העולם השנייה, ויחד עם אחיותיה נאלצה לנדוד לדרום צרפת, והגיעה לעיר ליון. היא עבדה במפעל טקסטיל, ואח"כ עברה לעבוד בבית תמחוי שהופעל ע"י משפחה יהודית, עבור יהודים חסרי תעודות וחסרי פרנסה. שם הכירה את יונה בעלה לעתיד, ובשנת 1943 הם נישאו. הם נדרו נדר שאם יישארו בחיים, יעלו לארץ. ואכן, בתום המלחמה הם מימשו את הנדר ועלו לארץ. לאחר שהייה של כשבועיים במחנה המעצר בעתלית – נקלטו בשדה אליהו. בגלל תנאי האקלים הקשים, החליטו עדנה ויונה לעבור למקום נוח יותר, וכך הגיעו לקבוצת יבנה. כאן נולדו שלושת ילדיהם: נתן, אילה ואורה. בתקופה הראשונה היו לה קשיים רבים. היא לא דיברה עברית, סירבה לדבר גרמנית, והחיים החלוציים היו זרים לה. אך היא לא הצטערה מעולם על ההחלטה להגיע לארץ ולקיבוץ, ובעקבותיה עלו ארצה רוב אחיותיה. עדנה עבדה בטיפול בילדים, וליוותה קבוצת ילדים אחת במשך 8 שנים רצופות. מספר שנים עבדה במטבח, ולאחריהן– סרגה במכונת הסריגה סוודרים לילדים ולחברים. בשנים מאוחרות יותר הייתה תופרת במחסן הבגדים, וכן טיפלה במסירות בבגדים המשומשים שנמסרו לעזרה סוציאלית. עדנה בורכה בידי זהב, ועסקה בשעות הפנאי במלאכת-יד. במשך שנים רבות "הלבישה" כלות לקראת החתונה, וסייעה לנשים בבחירת בגד מתאים לשמחות. ביתה היה פתוח לילדי חוץ, לתלמידות אולפן גיור, לחברי הכשרות, ולכל מי שביקש אוזן קשבת. בגיל 51 התאלמנה. היא קיבלה הצעות נישואין רבות, אך סירבה להן. תמיד העריכה את הטוב בקבוצת יבנה, ושמרה בקנאות שלא ידברו בחבריה סרה. בעת זקנה רוותה נחת מאירוח של ילדיה ונכדיה במעונה המטופח.
| |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
|
