דפי הנצחה

שטיינר נגה



נולדה בה' באלול תרצ"ד - 16.08.1934

נפטרה בכ"ג בניסן תשמ"ז - 22.04.1987

נגה נולדה בתל-אביב. הוריה, זולי (ישראל) ולילי (חנה) ברט, עלו ארצה לראשון לציון כשנה לפני כן בתור חלוצים, בוגרי תנועת נוער ציונית.

כשנגה היתה כבת 3 היא נסעה עם הוריה להונגריה לביקור אצל סבה. הביקור הזה התארך עד שנתיים ימים. כשרצו לחזור ארצה, שמו השלטונות ההונגריים מכשולים בדרכם. טבעת החנק הגרמנית התהדקה.

נגה והוריה הצליחו לעלות על האוניה הלגאלית האחרונה שלפני המלחמה, וכך ניצלו בעור שיניהם והגיעו לחופי הארץ.

נגה למדה בבית הספר 'תלפיות' גם ביסודי וגם בתיכון. היא היתה פעילה בצופים. ב- 1949 היא הצטרפה לתנועת בני עקיבא. עם גמר התיכון עברה ללמוד בסמינר 'תלפיות', במגמת מורות וגננות.

ב- 1953, עם גמר לימודיה בסמינר, התגייסה נגה לנח"ל. יחד עם גרעין עציון עלתה להיאחזות 'נחלאים הירדן', שהיתה מופקדת על ביטחונם של העובדים בהטיית הירדן, מול הגבול הסורי.

עם פירוק ההיאחזות עברה נגה ביחד עם שאר חברי הגרעין ליבנה, והצטרפה לקבוצה. בסוף שנת 1956 הקימה משפחה עם משה. נולדו להם שתי בנות: לאה ועירית, ואחריהן - שני בנים: ערן וישראל (רולי).

רוב שנותיה עבדה נגה בטיפול בילדים, בעיקר בגיל הרך, ויישמה הלכה למעשה את המקצוע שלמדה בסמינר. במשך השנים היא השתתפה בקורסים מקצועיים רבים בתחום הגיל הרך, והעשירה את ידיעותיה המקצועיות. נגה חינכה דורות של פעוטים, אשר ברבות השנים הפכו לאבות ואמהות, וחלקם אף ממשיך בדרך הקבוצה. היא קיימה קשר מתמיד עם הורי הילדים, עד כדי שיתופם המלא במעשה החינוכי. מעבר לכך הקשר עם ההורים וילדיהם נמשך לאורך שנים.

נגה היתה דמות חינוכית ראויה לחיקוי, אשת משפחה למופת ומצניעה לכת. על כל אלה זכתה להערכה רבה מצד חברי הקבוצה.