שפירא
מיכל

נולדה
ז' באדר תרצ"ו 23.03.1936

נפטרה בכ"ג בכסלו תשס"ד 18.12.2003

נולדה
בירושלים לשמעה ומנחם עודד ז"ל, שמינית
במשפחה בת תשעה ילדים. (חמש בנות וארבעה בנים).

גדלה
בשכונת "גאולה", שם גם עברה את המצור ואת מלחמת השחרור. למדה בבית ספר
"שפיצר" לבנות – שם החלה לעסוק במחול, תחביבה העיקרי. בשנת תש"י,
כשהייתה בת 14, בעקבות מפגש עם מרדכי חיות שהיה אז מדריך ומחנך בחברת הנוער "אחיעזר" בקבוצת יבנה, החליטה
לעבור ליבנה ולהשתלב ב "אחיעזר".

בגיל
16 התגייסה לנח"ל כחלק מגרעין עציון שהורכב מ "נער אחיעזר", קבוצת "ביכורים"
וגרעין בני עקיבא "עציון". במסגרת זו ניכרה מנהיגותה החברתית והארגונית. עם חזרת הגרעין ליבנה הייתה
מיכל הרוח החיה בגרעין ובקבוצה, השתתפה ויזמה פעילויות תרבות רבות – בכתיבה, בשירה
ובמחול.

עבדה
בקיבוץ בכל עבודה מתוך הזדהות ערכית עמוקה ותחושת שליחות עזה. האמינה בדרך הקיבוץ
ובשילוב העמוק של חיי תורה ועבודה מבלי לשכוח לרגע את המרכיב האנושי בחברה. בכל
תפקיד אותו קיבלה על עצמה השתדלה לעשות כמיטב יכולתה, ומצאה את הדרך לבטא עצמה בתוכו ולשלבו כחלק מערכי חייה.

בשנת
תשי"ט הכירה את אברהם שפירא ובכ"ח בכסלו תש"ך נישאה לו. בין השנים
תשכ"א – תשל"ג נולדו חמשת ילדיהם – עפרה, מרב, יעקב, חובב ובועז.

מיכל
עסקה במחול, שירה, סריגת יד, ציור, רקמת עמים וכתיבה. נטלה חלק פעיל באסיפות חברים, חוגים וסדנאות,
אירועי שמחה ועצב ובכל תהליך שעבר על הקיבוץ במשך השנים. היא ראתה במשפחתה ערך
עליון ופעלה ללא לאות עד יומה האחרון לגיבוש התא המשפחתי.

מיכל
נפטרה לאחר מחלה קשה, בביתה בקבוצת יבנה. הותירה בעל, שתי אחיות, שני אחים, חמישה
ילדים ועשרים ושניים נכדים.   שלושה חדשים
לאחר מותה נולדה נכדתה, בת לחובב, הנושאת את שמה – מיכל שילת.