דפי הנצחה

איציק ליברמן ז"ל


נולד ב- ד' סיוון תרצ"ג, 29.05.1935

נפטר ב- י"ג אב תשס"ז 28.07.2007.


איציק נולד בצ'כסלובקיה, בעיר ברז'נֵה שבהרי הקרפטים, לאביו שמואל ליברמן ולאימו ציפורה לבית לֵבוביץ', השלישי מבין שבעה אחים ושתי אחיות. האב היה פחח ומסגר. בשנת 1934 החליטו הוריו לעלות לארץ, עקב גילויי השנאה ליהודים.
בארץ המשפחה השתקעה בשכונת "בית ישראל" בירושלים. הם חיו שם בתנאי דלות ומחסור תמידיים. האב עבד תחילה במפעלי ים-המלח, והיה חוזר הביתה רק לסופי שבוע. בתום מלחמת העולם השנייה, החליט האב לפתוח, יחד עם בניו הגדולים, עסק עצמאי לפחחות רכב. איציק למד בבית הספר "גאולה" לא הרחק מהשכונה.
עם פרוץ מלחמת השחרור, נמצאו תושבי שכונה "בית ישראל" תחת הפגזות יומיומיות של הצבא הירדני. ביום הרביעי לקרבות, בי"ג באיר תש"ח, פגע פגז בביתם, והאם נפגעה ונהרגה. חודשיים וחצי לאחר מכן, בכ"ו בתמוז, יצא האב מבית המלאכה שלו. בעברו ליד שער מנדלבאום, הוא נפגע מכדור של צלף ירדני, ונהרג. לאחר שני האסונות הללו, פוזרו 9 הילדים במוסדות שונים. איציק ואחיו ישראל למדו ב"מוסד-עליה" בפתח-תקוה. שם גובשה חברת הנוער "אחיעזר", אשר חבריה, ואיציק ביניהם, עברו בשנת 1950 לקבוצת יבנה, בה המשיכו ללמוד ולעבוד.
כאן פגש את אשתו לעתיד, עמליה לבית ניצביץ, מחברות גרעין "עציון". בשנת 1957 הם נישאו. איציק ועמליה פתחו את ביתם וסייעו רבות לאחיו הצעירים.
איציק היה עובד מסור בענף גידולי השדה, החל מחריש, זריעה, טיפול במזיקים ובעשבים רעים, וכלה בתחזוקת הכלים החקלאיים. יחד עם חברו מרכז הענף מקס ראב"ד, השקיע את כל אונו בטיפוח הכותנה, תוך התחדשות מתמדת וחיפוש דרכים להתייעלות, על מנת להגיע לתוצאות טובות יותר. לאחר שנים רבות עבר לבית המלאכה לתיקון אופניים וקלנועיות, וגם שם המשיך לפתח ולשכלל.
היה איש של נתינה ודאגה לזולת, מדבר מעט ועושה הרבה. לארבעת ילדיו שמוליק, ציפי, ניבה ונטע, העניק איציק חינוך חם, אוהב וקשוב. כך פעל גם בוועדת קשישים ובתחומים נוספים. בגיל מאוחר גילה את יכולת הציור שלו והקדיש מזמנו לתחביב זה. גם במחלתו, עשה ככל יכולתו כדי לא להיות למעמסה על המטפלים בו. הותיר אחריו את אשתו וילדיו וכן ארבעה- עשר נכדים, שהעריצוהו ואהבוהו עד מאד.