דפי הנצחה

רות בר-דרומא ז"ל



נולדה בכ"ט באלול תרע"ד  19.09.1914
נפטרה בי"א בכסלו תשס"ו 12.12.2005


רות הייתה בת זקונים, האחרונה מבין 5 ילדים. הוריה פרידה וחיים הרמן ריק הביאו אותה לעולם בכפר פלנדר, ליד קובלנץ, גרמניה. אביה היה מורה בבי"ס המקומי וכן שוחט וחזן. בהתבגרותה נותרה לבדה בבית וטיפלה באם שהייתה חולה בראומטיזם קשה, מוגבלת תנועה. משמלאו לה 18 נשלחה לבי"ס של אגודת ישראל בפרנקפורט, שם למדה כלכלת בית ויהדות. היא הייתה מוסיקלית, וחלמה ללמוד לנגן על צ'לו, אך נאלצה לוותר על כך. היה לה קול אלט ערב, והיא שרה "לידר" (סוג של שירים גרמניים המשלבים נגינה ושירה) עם רביעיית מיתרים שהייתה מתכנסת לפרקים. ב-1937 נפרדה מאימה, שעלתה לישראל יחד עם האח הקרוב לרות, יוליוס ריק, לימים רופא בחיפה. היא הגיעה להולנד אל אחותה הנשואה סידי דסברג, שם שהה גם אחיה ליאופולד, שנמלט מגרמניה, ונספה מאוחר יותר באושוויץ.
רות הצטרפה להכשרת "ביפבייק" בצפון הולנד, שם פגשה את מנחם קלרקופר, לו נישאה ב-1938. מנחם זכה בסרטיפיקט בזכות ידיעתו את השפה העברית על בוריה וכן את השפה הערבית, אותה למד כהכנה לעלייה לארץ. שבוע לאחר הנישואין עלו ארצה והגיעו לקיבוץ רודגס. רות התקשתה להיקלט. בהצבעה על חברותם התקבל מנחם לחברות, אך לא רות. החברים היו בעדה, אך רוב החברות הצביעו נגדה. מנחם סירב לעזוב, וכך נשארה בקיבוץ דמות יוצאת דופן, ספורטיבית, קלילה וצבעונית שמעולם לא הסכימה ללבוש את חלוק התכלת של "אתא". היא העדיפה לתפור לעצמה שמלה מהסדינים שהביאה עמה מהולנד, עליה רקמה בחוטי תכלת.
לבני הזוג נולדו 3 ילדים: מרים, מרדכי ואריה. היא עבדה עד זיקנה על יד מכונת התפירה במחסן בגדים. בקיבוץ התרגלו לראותה על זוג אופניים ישן שליווה אותה עד גיל 86, אז נכנעה לגיל