דפי הנצחה

שושנה נחליאל ז"ל

נולדה בי"א בשבט תרצ"ה 15.01.1935

נפטרה בכ' באייר תשנ"ט 05.06.1999



שושנה נולדה בהולנד, בעיר אמסטרדם, בת שלישית למרים ויצחק שפגנטל – שתל. אביה היה רופא, ואימה, שהייתה בעלת תואר דוקטור בביולוגיה, גידלה את הילדים.

החיים השלווים נקטעו עם פלישת הנאצים להולנד בהיות שושנה בת 5. היא הוחבאה תחילה אצל חברים של הוריה יחד עם אחותה חנה בת ה-3. לאחר מכן הופרדו האחיות והיא הועברה לכפר מייכן, שם טיפלה בה אישה קתולית בודדה שהציגה אותה כאחייניתה. ההורים התחבאו בכנסיה בכפר סמוך. על אף הקשיים תיארה שושנה במכתבים להוריה כמה טוב לה במחבוא וכמה נעימים חייה. עם סיום המלחמה חזרה המשפחה לאמסטרדם ואז נודע לה על מותה של אחותה עדה, ועל מותם של מרבית דודיה ובניהם.

שלוש שנים חלפו עד שהתאפשר למשפחה לעלות לישראל. עם פרוץ מלחמת העצמאות הצליח האב לעלות כרופא צבאי ולאחר מספר חודשים עלו בעקבותיו שאר בני המשפחה. לאחר תקופה קצרה במוסד "עליה" עברה שושנה ללמוד בקבוצת יבנה. משפחתה התיישבה בבאר שבע ואביה שימש כרופא מחוזי. על אף הריחוק מההורים והחינוך הנוקשה, הייתה מאושרת ביבנה. היא אהבה את הקיבוץ ואת חברת הילדים. בגיל 16 אף מצאה את אהבת חייה – בֵניה (בנימין) נחליאל. עם סיום הלימודים התגייסה עם בני גילה לנח"ל, עברה קורס מפקדי כיתות ושירתה כמכי"ת. לאחר השחרור התחתנה עם בֵניה והזוג קבע את ביתו ביבנה. במשך השנים עבדה שושנה במסירות ובחריצות בבתי ילדים, במטבח, כסדרנית עבודה, כמחסנאית וכמזכירה במדגריה ובמרפאה.

שושנה ובניה הביאו לעולם 9 ילדים. הם גידלו וחינכו אותם באהבה, ומשפחתם הגדולה היוותה עבורם מקור נחת וגאווה. בבוא העת המשיכו לטפל בדור הנכדים, והיוו עבורם דמות חינוכית ומעצבת.

בתשרי תשנ"ז נפטר בֵניה. שנתיים וחצי אחרי כן נהרגה שושנה בתאונת דרכים בדרכה לבקר את אימה הקשישה.